*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
א - או"ח, מילואים סימן ח אות ד
במה שהבאנו לדון בענין ביהכ"נ
שיש להם רק ס"ת אחד, ויש לפניהם ב' קריאות כגון
בחנוכה וכל כיוצ"ב אחד של
פרשת השבוע, ועוד אחת של חובת היום, וצריכים לגלול את
הס"ת אחר הקריאה הראשונה עד
מקום הקריאה השניה, ולפעמים צריכים לגלול הרבה מפני
שהמרחק הוא רב מאוד, האם מותר
לגלול בלא הפסק מטפחת, לזרז את הגלילה ולמנוע טורח
לציבור. והעלנו דשפיר אפשר לגלול
את הס"ת בלא הפסק מטפחת, דאע"ג דחזינן דהמשנ"ב
(בסי' קמז, סק"א) הביא את דברי השערי אפרים שכתב
דטוב שקודם לכן שיש לו צורך
לגעת בס"ת בלא הפסק מטפחת, שיטול
את ידיו. מ"מ יש לסמוך על דברי הא"ר באור"ח
(סי' רלג, סק"ז) שכתב דכל שנטל ידיו לתפילה אע"פ
שאח"כ הפסיק בלימוד כגון בזמן
שדורשין א"צ ליטול שנית דלא
אמרינן שהסיח דעתו. והכ"נ כל זמן שהוא בביהכ"נ יש
לסמוך על הנטילה הראשונה שעשה
בכניסתו לתפילה ולכן יכול לגלול את הס"ת בלא הפסק
מטפחת ובלא שיטול את ידיו קודם
לכן. והנה כהיום הזה חזרתי ושאלתי למו"ר שליט"א
פא"פ האם שרי לגלול הס"ת
בלא הפסק מטפחת, כשיש צורך לגלול הרבה וקשה לגלול ע"י
מטפחת, ואמר לי מו"ר מרן
מלכא שליט"א דראוי שקודם לכן יטול את ידיו, (וכן ראיתי
שכתב כן מר בריה הגר"י יוסף
שליט"א בס' ילקוט יוסף על הל' ס"ת הנמצא בכת"י,
שהורה זקן מרן שליט"א דמותר
לאחוז בקלף הס"ת בלא הפסק מטפחת בתנאי שקודם לכן
יטול את ידיו). ואין זה סותר
לדברינו שהתרנו את האחיזה בקלף בלא הפסק מטפחת גם
כשלא יטול ידיו קודם לכן במיוחד
למטרה זו, כי כאמור אנו דיברנו כשבא לאחוז בס"ת
באמצע התפילה דסמכינן שפיר בכה"ג
על הא"ר שלא הסיח את דעתו, אבל אה"נ בעלמא שלא
בשעת התפילה בודאי שראוי שיטול את
ידיו קודם שבא לגלול הס"ת ממקום למקום וכדעת
הרב שערי אפרים שהביא המשנ"ב.
וגם כשבא לגלול הס"ת ממקום למקום באמצע התפילה,
אה"נ אם אפשר לו בנקל ליטול
את ידיו קודם לכן, כגון שברז המים סמוך אליו ואין
בזה טורח גדול במיוחד וכו', בודאי
שראוי וכדאי מהיות טוב שיטול את ידיו קודם
לכן, הא לאו הכי אה"נ דיכול
לסמוך על נטילה ראשונה שעשה בבואו לביהכ"נ. וממילא
אין פרץ ואין סבכ"ה בדברינו,
ומשנה לא זזה ממקומה. וק"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi