*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
א - או"ח, מילואים סימן יד, בסופו (בהערה)
במה שהבאנו את דברי החזו"א
חאור"ח (סי' כט, סק"ו) [וראה גם בדבריו שם סי' ל,
סק"ב, וסק"ג] שעמד
להקשות על דברי הגרע"א דס"ל שיכולים לצאת יד"ח ברכה חצי
בשמיעה מדין שומע כעונה, וחצי
באמירה. דהא בגמ' ברכות דף מו בהא דתני ברכהמ"ז ב'
וג' הסכימו התוס' והפוסקים כפירוש
הרי"ף ז"ל ע"פ הירושלמי דר"ל שמברכים שנים
ושלשה אנשים היכא שכל אחד אינו
יודע אלא ברכה אחת, אבל לא יותר מזה לפי שאין
לברך לחצאין. ע"כ. הרי דבחצי
ברכה ליכא דין שומע כעונה לפוטרו מהחצי בשמיעה
והשאר יאמר בעצמו. וראיתי עתה
בקהילות יעקב להגאון רבי יעקב קנייבסקי זצ"ל במס'
ברכות (סי' ט), שהביא את דברי
החזו"א הנ"ל והוסיף ע"ז עוד ראיה ג"כ מהגמ' דברכות
בדף לד דאמרינן התם העובר לפי
התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו וכו' מהיכן הוא מתחיל
מתחילת הברכה שטעה זה בה. ומדברי
גמ' זו לכאורה קשה ג"כ על דברי הגרע"א.
אמנם הנה הגר"י קנייבסקי כתב
שם דנראה ליישב את דברי הגרע"א, דהנה קשה לומר שעל
מקצת ברכה ליכא דין שומכ"ע
דאם כן קשה מהא דמבואר בפרי מגדים סי' תרץ ס"ד גבי
מגילה דבאותן תיבות שלא ישמע מהש"ץ
מפני שהנערים מכין את המן יאמר אותן תיבות
בעצמו, ומשמע מזה דאפילו בחצי
פסוק יוצא חציו בשמיעה וחציו השני בקריאה ושפיר
דמי, ולכן נראה לומר דהגדר הוא כך,
דתקנת חכמים הוא שאין אדם מוציא את חבירו אלא
א"כ המוציא אומר דבר שלם, אבל
אינו יכול לומר חצי ברכה בשביל להוציא את אחרים
בחצי הברכה הזאת, ואת החצי הנותר
יגידו בעצמם. אבל כשהקורא קורא דבר שלם והמברך
מברך ברכה שלמה אז ישנו בתורת
להוציא לאחרים, ואז אפילו אם האחרים ירצו לצאת רק
בשמיעת חצי הברכה והשאר להשלים
בעצמם שפיר דמי, כיון שעכ"פ זה המוציא אותם אומר
בעצמו ברכה שלימה. ולכן בההיא
דברכות דף לד בטעה באמצע הברכה צריך האחר שבא
במקומו להתחיל מתחילת הברכה דאם
לא יגיד אלא רק חצי אין לו כח להוציא בזה את
האחרים, וכן בההיא דדף מו דברכהמ"ז
ב' וג' מיירי נמי התם שיאמר רק חצי ברכה וזה
אינו ראוי להוציא כנ"ל, אבל
נידון דברי הגאון רע"א דמיירי בענין שהמברך מברך
ברכה שלמה רק שזה השומע אומר
בעצמו קצת דברים מהברכה [דהא מיירי בענין בן י"ג
שספק אם הביא ב"ש המקדש
להוציא אשה, וכיון שהיא חייבת בקידוש היום מדאוריתא,
ובדאוריתא לא סמכינן אחזקה דרבא, לכן
תגיד האשה את הקידוש עם בנה המקדש ותאמר רק
התיבות שבאמצע ואת פתיחת הברכה
והחתימה תשמע ממנו]. בזה שפיר ס"ל דיוצא לחצאין
מכיון שעכ"פ האדם המוציאו
אומר ברכה שלימה ובכה"ג ראוי הוא להוציא ואפילו רק
מקצת הברכה. עכת"ד. וע"ש
עוד בדבריו שהביא משם קונטרס פותח דברים שעמד לחלק בין
שומע מב' בני אדם מזה חצי ברכה
ומזה חצי ברכה דבכה"ג נמי מיירי בגמ' ברכות דף
לד, ודף מו ולכן לא יוצא, אבל
בגוונא ששומע חצי ברכה וחצי אומר בעצמו כגוונא
דעובדא דרע"א אה"נ
דיוצא. ועמד שם הרב זצ"ל לפלפל בדברים אלה. יעו"ש.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi