The Books of HaRav HaGaon Pinhas Zbihi

שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א - או"ח, הערות סימן ז הערה ב

מדבריו אלו של הכסף משנה מתבאר. שהוא מיסב את דברי הרמב"ם לשיטת הר"ש, דאין ההשקה מועילה אלא רק כל זמן שההשקה נמשכת בין ב' המקוואות אבל כשנפסקה לא. אומנם עי' בפירוש גלות עליות על המשניות דמקואות (פ"ג, מ"א, פסקא ב), שעמד להעיר שם על הכסף משנה בסו"פ ו' דמקואות (הלכה יד), דמבואר מדבריו דהרמב"ם ס"ל כהרא"ש דאף לאחר שהופסקה ההשקה המים כשרים, שהכסף משנה שם כתב על דברי הרמב"ם (שם) שכתב, דאם היו ג' מקואות זה בצד זה ובכל אחד מהם היו עשרים סאה מכוונות, שנים כשרים ואחד שאוב מן הצד וירדו ג' וטבלו שלשתן, ונערמו המים מכולם ונתערבו מלמעלה המקואות כשרים והטובלים טהורים, שהרי נעשה הכל שישים סאה. מהן מ' כשרים זה בצד זה, ואין המים השאובים פוסלין מקוה שיש בו ארבעים סאה. וכתב ע"ז הכסף משנה, דמדקדוק דברי הרמב"ם נראה שהוא סובר, דהא דקתני המקואות טהורים היינו לומר שלא נפסלו בתערובת השאוב, אבל השאוב בפסולו עומד. אבל בפרוש המשניות [פ"ו, דמקואות, מ"ג] כתב הרמב"ם שגם המקוה השאוב כשר, מפני שהולך למ' סאה כשרים. וכן דעת המפרשים וכן צריך לפרש דבריו פה. ע"כ. וא"כ לפי דברי הכסף משנה הללו מתבאר, דהוא מיסב את דברי הרמב"ם לדעת הרא"ש, דכל שהושקו המים הפסולים לכשרים אף שנפסקה השקתם נשארים בהכשרם, שהרי כאן רק בשעה שטבלו הג' צפו המים ע"ג המקואות והושקו ולאחר שיצאו נפסקה ההשקה, ואפ"ה אומר הכ"מ שהמים הפסולים נכשרו. וע"ז כתב בגלות עליות לחלוק, דלעולם הרמב"ם ס"ל כהר"ש דרק בזמן ההשקה המים הפסולים נכשרים אבל לאחר שנפסקה ההשקה לא. ע"ש. וראה גם באצ"ת (כרך יא, עמוד ריט, הערה 346). ע"ש.

אולם לפי המתבאר מדברי הכסף משנה כאן בהל' שבת מבואר, דאכן באמת הוא מיסב את דברי הרמב"ם לשיטת הר"ש, דרק בזמן שנמשכת ההשקה המים כשרים. וק"ל. וראה גם בשו"ת בית אפרים (חיו"ד, סי' נג), שעמד לדייק מדברי הרמב"ם הללו דש"מ דהלכה כהפוסקים דכל שסותם הנקב ונפסקה ההשקה בטלה ההשקה, ודלא כדעת החולקים. ע"ש. ועי' במה שהבאנו לקמן בדברינו את דברי הגאון ר"ש גאנצפריד בלחם ושמלה (סי' רא, סס"ק צה) שעמד לדחות את ראיתו של הבית אפרים, ולעולם אפ"ל דהרמב"ם ס"ל כהרא"ש. ע"ש.