The Books of HaRav HaGaon Pinhas Zbihi

שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א - או"ח, הערות סימן ח הערה ה

וגם עוד צד היה לצרף כאן, בענין הוצאת והכנסת הס"ת לנרתיק, ע"פ הא דאיתא כגמ' דמגילה (לב, ע"א) ואיתא נמי במס' סופרים (פ"ג, ה"י), הגולל ס"ת גוללו מבחוץ ואינו גוללו מבפנים, וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים ואינו מהדקו מכחוץ. ופסקה הרמב"ם (פי"ב, דתפילה, הכ"ד) ומרן בשו"ע אור"ח (סי' קמז, ס"ד), ונחלקו הראשונים בפרוש דברי הגמ' הללו, גוללו מבחוץ ואינו גוללו מבפנים, עי' באצ"ת (כרך 1. עמוד קמא והלאה). ע"ש. אומנם הנה הר"ן במגילה (שם) והריב"ש בתשובה (סי' לב), והאורחות חיים בהל' קריאת התורה (סי' מה) בשם הרא"ה, מפרשים דהכוונה היא במאי דאמרינן גוללו מבחוץ ומהדקו מבפנים, דהיינו, שאם הס"ת נתון בתוך תיק, ובא לגוללו מצד זה לצד זה, דצריך להוציאו מן התיק ולגוללו, ואינו רשאי לגוללו כשהוא בתוך התיק שמא יקרע. אולם כשבא להדקו אחר שנגלל נותנו בתוך התיק ואח"כ מהדקו ואינו רשאי להדק מבחוץ שאין זה כבודו, ע"ש. וכן הביא מרן בכסף משנה כפרוש זה בדברי הרמב"ם (שם). ע"ש. והנה מרן בשו"ע (בסי' קמז, ס"ו) כתב דברים הקרובים לזה, דהגולל ס"ת בתוך התיק טועה. ועי' בכף החיים (שם, סס"ק לו) שכתב, דמדברי מרן הללו מבואר דאין לגלול ס"ת בתוך התיק, אולם הוא דוקא אם רוצה לגלול הרבה, דחיישינן שמא ימהר בגלילה ויבוא לידי קריעה, אבל אם רוצה לגלול ב' או ג' דפין בנחת בתוך התיק ליכא חששא, וכן הוא מנהג העולם. שגוללין מעט ב' או ג' דפין לגוללם בנחת בתוך התיק, ואין מוציאין הס"ת בחוץ. ע"ש. וראה עוד בדברי הרב כף החיים (שם) שעמד בדברי שאר הפרושים שביארו הראשונים בדברי הגמ' הללו, וכתב דיש לחוש לכל הביאורים, ע"ש. וראה גם בס' עריכת שולחן ח"ב (עמ' עא, הלכה פב) שנקט בפשטות כביאור זה, דאין לגלול הס"ת כשהוא בתוך הנרתיק, ע"ש. ומכיון שכן, חשיב שפיר צורך להוציא את הס"ת מתוך הנרתיק. כדי לגוללו.

והן אמת, דעל אף הדברים האמורים, דכשגולל הס"ת יש לו לגוללו מחוץ לנרתיק. עינינו הרואות שלא מקפידים בזה כ"כ, וגוללים הס"ת בתוך התיק אפילו דפים רבים ואפילו מסופו לתחילתו, ובאמת מצאתי בס"ד בשו"ת איש מצליח ח"א (חיו"ד, סי' לד) ד"ה והנה, שישב מנהג זה דשאני בזמנינו שקשה להוציא הס"ת כיון שהעמודים קבועים בתוך הס"ת לא יסורו ממנו כ"א בקושי, ועושין כן כדי שלא יפול ח"ו בשעת הגבהתו וכו', ונזהרים מחשש קריעה ע"י ששנים גוללין והפותח פותח יותר ממה שחבירו סוגר כדי שתהיינה היריעות מרווחות, ע"ש. וראה גם בס' נתיבי עם (עמוד צא), שכתב טעם אחר ליישב מנהג זה, דהא דקפדינן להוציא הס"ת מתוך התיק היינו דוקא בתיקים הקדמונים שהיו דחוקים מאוד, משא"כ עכשיו שעושין אותם רחבים ומרווחים, ליכא קפידא להוציאו מתוך התיק. ומ"מ בפר' בראשית ובפר' וזאת הברכה שהכובד כולו מצד אחד, עלולות היריעות להקרע, וזה מעשים בכל יום ולכן הזהירים נוהגים שבפרשיות ראשונות והאחרונות מוציאין הס"ת חוץ לתיקו, עכת"ד. ע"ש. וראה גם בהגהות בארות יצחק על פסקי המהרי"ץ הל' קריאת ספר תורה (עמוד תכד, הערה ד) ד"ה מנהגינו פשוט וכו', ע"ש. ובאמת הכל לפי ראות עיניו של הגבאי הממונה בענין זה, דאם רואה שאפשר לגלול הס"ת בתוך התיק בלא שום חשש שיקרע ח"ו, עדיף שיגלול הס"ת בתוך התיק כדי שלא יגרם ח"ו בזיון בהוצאת הס"ת מן התיק ובהחזרתו שמא יפול וכדו', ואם רואה שקשה עליו הגלילה וא"א בלא"ה, אה"נ דיוציאו. והכל לדבר אחד מכוון לכבוד תורתינו הק', ולכן אין הקפידא להוציא הס"ת מן הנרתיק, אלא עיקר הקפידא היא שלא יגיע הס"ת לכלל בזיון כל שהוא ח"ו. וק"ל