שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א - או"ח, הערות סימן יד הערה א

וקושטא קאי, כי בריש דבריו הביא האור זרוע (שם) בשם רבינו אליקים לבאר דאיסור המלאכה בחוה"מ הווי מדרבנן, וכל הני קראי שהביאה הגמ' ללמוד מהם את איסור המלאכה בחוה"מ הווי אסמכתא בעלמא, ולכן הביא שם שיש להניח תפילין בחוה"מ. אולם בתוך בתרי אמרותיו כתב שם, וחוזרני בי ממה שפרשתי דמלאכת חוה"מ דרבנן מההיא דסוף פרק אין דורשין (בחגיגה יג, ע"א) דאיירי לענין תשלומי יו"ע אסיפה ביו"ט מי שרי, אלא בחש"מ, ופריק בחש"מ מי שרו וכו' ופריק מכלל דתרויהו ס"ל דחש"מ אסור במלאכה, ומיתי התם בריתות שבת"כ לאיסורא. וליכא למימר דהתם אסמכתא בעלמא היא, דכולה שמעתתא דהתם בדאוריתא איירי ובעי למימר דמלאכת חוה"מ דאוריתא. ופליג אירושלמי שהבאתי לעיל. והא דמחלקינן בין דבר האבד לשאינו אבד, ובין צורכי רבים לצורכי יחיד, כדתניא באין דורשין (שם) תניא אידך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי וכו', הא לא מסרן הכתוב לידרש אלא לחכמים, איזה יום אסור ואיזה יום מותר, איזה מלאכה אסורה ואיזה מלאכה מותרת. מעתה אין לי ראיה להתיר תפילין בחש"מ. ע"כ. א"כ משמע מדברים אלו דדעתו של האור זרוע נוטה לומר דאיסור המלאכה בחוש"מ הווי מדאוריתא. (וכן מובא בפשיטות באנצק"ת (כרך יג, דף קז, הערה 15) דדעת האור זרוע הוא דאיסור המלאכה בחוה"מ הווי מדאוריתא. ע"ש). אולם כל קבל דנא ראיתי למו"ר עט"ר מרן מלכא שליט"א בחו' "קול סיני" (אדר תשכ"ד) בהל' חוה"מ (הערה 9), שהביא שם בפשיטות דדעת האור זרוע הוא דאיסור המלאכה בחוה"מ הווי מדרבנן. ע"ש. ויש להעיר דהרי מדבריו של האו"ז הנ"ל נראה שחזר בו מסברתו זו, ולעולם ס"ל דהוא איסור דאוריתא. ועכ"פ אפשר שאין מזה ראיה דהדר ביה לגמרי, משום דהאור זרוע סיים בסוף דבריו באותו סימן שיש להניח תפילין בחוה"מ, ע"ש. וצ"ע. ולא אסתייעה מילתא לעת עתה כי אשא ואתן עם מורי אהובי בדבר זה, ומבטל אני דעתי מפני דעתו דעת עליון.

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi