למעלה
ב) אולם הנה איכא
פלוגתא בראשונים בענין איסור עשיית המלאכה בחול המועד, אי
הווי מדאוריתא או מדרבנן. כאשר כתב הריטב"א
בריש חידושיו למועד קטן (ב, ע"א), והביא שם דמדברי
רש"י נראה דס"ל דהווי
איסור דאוריתא, ושכן הוא ג"כ דעת הרמב"ן בחי' לעבודה זרה (כב, ע"א)
דאיסור עשיית המלאכה בחוה"מ הוא מדאוריתא. וגם הריטב"א גופיה
שם הסכים עימהם בדבר זה, והביא ראיה מדאמרינן בע"ז
(שם) לא ישכיר אדם שדהו לכותי מפני שהיא נקראת על שמו, והוא עושה בה מלאכה בחולו
של מועד. ושאלה הגמ', ותיפוק
ליה משום ולפני עיור לא תיתן מכשול וכו'. ואם איתא דאיסור המלאכה בחוש"מ הווי מדרבנן מאי שואלת הגמ',
הרי לא מצינו בשום מקום דבאיסור של דבריהם חיישינן לאיסור זה דלפ"ע. (והריטב"א לשיטתיה אזיל דבאיסור דרבנן ליכא משום לפ"ע,
וראה בזה בתוס' ע"ז (שם) ד"ה תיפוק ליה, שהביאו בשם ר"ת דס"ל
שאף באיסור דרבנן איכא משום לפ"ע. וראה גם מש"כ
בזה המאירי בחי' למו"ק (ב,
ע"א), והמנחת חינוך (במצוה שכג,
אות א). יעו"ש. וכבר האריכו בזה האחרונים, והשד"ח (בכללים מער' ו, כלל כו,
אות כא), ע"ש ואכמ"ל בזה). וסיים שם הריטב"א דהכי נראה עיקר כשיטת
רש"י והרמב"ן דפשטא
דשמעתתא הכי הוא, דקשה לומר דתיהווי כל ההיא סוגיה דהנהו קראי דפרק אין דורשין (חגיגה יח, ע"א) אסמכתא בעלמא. ע"ש. [ומה שכתב הריטב"א דשיטת רש"י היא דאיסור המלאכה בחוה"מ הווי מדאוריתא,
באמת כן הוא מפורש בדברי רש"י במועד קטן (יא, ע"ב) ד"ה אלא אפילו, שכתב
שם, חולו של מועד דאסירא ביה מלאכה מדאוריתא,
דכתיב את חג המצות תשמור שבעת ימים, לימד על כל החג
שהוא אסור. וכן כתבו התוס' בחגיגה (יח,
ע"א) ד"ה חולו של מועד, והרשב"ץ במגן
אבות (פרק ג, משנה יא) לבאר בדעתו של רש"י. ולכן חזות קשה הוגד לי בדברי התוס' יו"ט בריש מסכת מועד קטן (פרק א, משנה א) ד"ה
במועד, שכתב שם וז"ל: רש"י רי"ף ורמב"ם והרא"ש והטור פה
אחד הסכימו דאינה אלא אסמכתא, ואין לאיסור מלאכה בחש"מ
עיקר מהתורה, עכ"ל. ולפי האמור יש לתמוה, דכיצד זה
שכתב בפשיטות בדעת רש"י דאיסור המלאכה בחוה"מ
אינו מן התורה, הרי מדברי רש"י במועד קטן (יא, ע"ב) ראינו דמפורש להדיא דהווי
מדאוריתא. וכמו שכתבו ג"כ התוס'
והראשונים הנ"ל לפרש בדעתו. וראה גם בס' חגי יהודה למהר"י
נאג'ר (דף מ, ע"ד) שג"כ כתב בפשיטות לבאר
בדעת רש"י דס"ל שאיסור המלאכה בחוה"מ
הווי מדאוריתא, וכ"כ ג"כ רבינו
החיד"א במחזיק ברכה אור"ח
(רס"י תקל), דדעת רש"י
היא דאיסור המלאכה בחוה"מ הווי מדאוריתא. ע"ש. וע"ע היטב בדברי רש"י בספר
הפרדס (סי' קנ, קנא) שג"כ יש לבאר בדבריו דאיסורו הווי מדאוריתא. ע"ש
היטב. ושו"ר בהגהות ברית משה על הסמ"ג בריש הל' חוה"מ (מל"ת
עה, אות יא) שהביא את דברי התיו"ט,
וג"כ עמד לתמוה עליו טובא, דהרי התוס' כתבו בפשיטות דדעת רש"י
היא דאיסור המלאכה בחוה"מ הווי מדאוריתא. ע"ש. ועתה ראיתי ג"כ בשד"ח
(באסיפת דינים, מער' חול המועד, אות טו"ב) שג"כ
הביא את דברי התיו"ט ותמה עליו, וע"ש מש"כ
ליישב בכ"ז את דבריו. ע"ש. אמנם גם בעניי יפלא
מש"כ בשו"ת חתן סופר (סי' קכז), שכתב שם לבאר
בפשיטות דשיטת הריטב"א
היא, דאיסור המלאכה בחוה"מ הווי מדרבנן. ע"ש.
והרי לפי המתבאר חזינן בדבריו של הריטב"א
גופיה (בריש מועד קטן) שכתב להדיא דדעתו
מסכמת לדעת רש"י והרמב"ן דס"ל
דהוא איסור דאוריתא. (וראה
גם למהר"י טייב בס' ערך השולחן חאור"ח (סי' קפח, סק"ה),
שכתב שם בפשיטות דדעת הריטב"א
היא דאיסור המלאכה בחוה"מ הוי מדאוריתא.
ע"ש. וראה גם בס' תפארת יצחק למהר"י סופר שעל
ספר הזכרון למהר"י טייב
(מער' ח, אות ט - כצ"ל ומש"כ אות ח' הוא ט"ס),
מש"כ עוד בביאור דעת הריטב"א ע"ש). ושו"ר בס' חול המועד כהלכתו הנדפ"מ
(בפרק ב, הערה ד) שג"כ עמד לתמוה כיוצ"ב על
דברי החתן סופר הנז', והניח בצ"ע.
ע"ש].
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi