*   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יו"ד, הערות סימן ב הערה א

כונתו לדעת התוס' דחד מקמאי, דבאמת מפורש בדבריו ביבמות (קיד ע"א) דס"ל הכי דאסור למספי ליה לקטן בידים אפילו איסור דרבנן. והרב המגיה במאירי ביבמות שם (הערה 71), כתב על דברי המאירי הללו, וכן כתבוה גדולי הדורות - תוס' חד מקמאי (ההשלמה). ע"כ. והנה באשר מתבאר הכא מדברי הרב המגיה במאירי כי דברי "תוס' חד מקמאי" אשר הם לפנינו בגמ' דיבמות בצידי הגליון כש"ס ווילנא, מרי דהני שמעתתא הוא רבינו משולם ב"ר משה מבדריש בעל "ספר ההשלמה", מצינו בדבר זה מעט עקולי ופשורי באמת מיהו בעל שמועה זו של תוס' חד מקמאי, דהנה המדפיסים בדפוס ווילנא בפתיחת השער למס' יבמות (אות כז) כתבו בזה"ל: תוס' חד מקמאי למס' יבמות, והוא ניהו נכדו של רבינו משולם. ע"כ. וסתמו ולא פירשו, כי לכאורה מסתימת דברים אלו עולה, דהרב המחבר את תוס' חד מקמאי הוא נכדו של רבינו משולם מבדריש בעל ספר ההשלמה, והנה אלו המדפיסים של ש"ס ווילנא כתבו "באחרית דבר" (אשר בסוף מס' נדה, בהוצאה הנ"ל עמוד 5), על דברי התוס' חד מקמאי הנ"ל, לאחר שכתבו שם איך הגיע לידם כתה"י של הספר הקדוש הזה, הוסיפו וכתבו בזה"ל: ובראש הספר כתוב בכתב ובחתימת יד הגאון רבינו חיים יוסף דוד אזולאי ז"ל בזה"ל "חדושי יבמות לחד מקמאי ז"ל, מזכיר להרב אביו לשבח, הוא היה בזמן הראב"ד ובא מעשה לפניהם. החיד"א ס"ט. עכ"ל. וזה ברור שהוא נכדו של רבינו משולם ז"ל, שכן כתב מפורש ביבמות דף סז ע"א וז"ל: מצאתי כתוב בחידושי שחדשתי לפני אבא מארי ז"ל שמעשה היה בלוניל לפני הראב"ד ז"ל ולפני זקני הרב ר' משולם ולפני הרב ר' שמואל ב"ר משה ע"ה וכו', ובפירושו לדף מו ע"א כתב בזה"ל: וכן נעשה מעשה בלוניל מפי אבא מארי וחבריו וכו'. עכ"ל של המדפיסים הנ"ל באחרית דבר שם. יעו"ש. והנה ה"ר יהודה לובעצקי ז"ל הרב המוציא לאור את ספר ההשלמה בסדר נזיקין במבוא "לבדקי בתים" (נדפם בפריז שנת תרנ"ו, ועתה נדפ"מ ירושלים תשכ"ז) שעמד שם להאריך טובא ולהוכיח כי תוס' חד מקמאי שנמצא בגליון הגמ' דמס' יבמות שלפנינו הוא שייך לספר ההשלמה לרבינו משולם ב"ר משה מבדריש, וכתב שם, וביותר נראה השגחת ה' כי רבה היא, כי בעוד שאני עוסק בהגהת ותקנת סדר נזיקין והדפסתו (משנת תרמ"ג עד שנת תרמ"ה), הנה מדפיסי ווילנא החלו להדפיס את ההשלמה על מס' יבמות והם לא ידעו מי היה המחבר ומה שם הספר, ולכן שגו והדפיסוהו על גליוני הגמרא תחת אשר מקומו הנכון אצל הרי"ף, וגם קראו לו בשם "תוספות חד מקמאי", ונגררו אחר הרה"ג חיד"א שלא ידע גם הוא במח"כ מי היה המחבר, ומאשר מצאו כתוב על פתח הספר בכת"י "חדושי יבמות לחד מקמאי מזכיר להרב אביו לשבח הוא היה בזמן הראב"ד ובא מעשה לפניהם. החיד"א ס"ט" (והוא המעשה המוזכר בדף סז ושם לא היה הראב"ד כי אם ראב"י אב"ד חתנו של הראב"ד בעל ההשגות, כאשר יבואר להלן). לכן הדפיסו על שער מס' יבמות "תוס' חד מקמאי הי ניהו נכדו של רבינו משולם", אבל מיהו רבינו משולם זקנו לא הגידו לנו, אף כי הרבה רבינו משולם היו בימי הבינים כמו רבינו משולם מלוקא, ר"מ ב"ר קולונימוס, ומאין נדע איפוא נכדו של איזה רבינו משולם היה המחבר? ובשנת תרמ"ה כשגמרו הדפסת מס' יבמות (ככתוב בסוף מס' נדה) ובאותו העת גמרתי אני הדפסת מס' בבא קמא ושלחתי למדפיסי ווילנא כרך אחד, ושם בהמבוא כתבתי תולדות המחבר בעל ההשלמה ומשפחתו, אבותיו ואחי אביו, ואז נפקחו עיניהם לראות שלרבינו משולם בר' יעקב מלוניל היה נכד ג"כ בשם ר' טשולם בן חתנו ר' משה בר יהודה והוא המחבר ספר ההשלמה, ולכן הוסיפו בסוף מס' נדה שנדפסה בשנת תרמ"ו "באחרית דבר" בזה"ל: "תוס' חד מקמאי על מס' יבמות מנכדו של רבינו משולם ב"ר יעקב ויתחכמו להעיר כדברים האלה "וקרוב הדבר שהוא רבינו משולם ב"ר משה ב"ר יהודה ז"ל מבדריש בעל ההשלמה נכדו של רבינו משולם ב"ר יעקב מלוניל, ואולי גם התוס' חד מקמאי המה חלק מספרו ההשלמה שעודנו בכתובים בפאריש ואינו לפנינו לעיין בו", אי לאו דדלאי לך חספא לא משכחת מרגניתא מתותיה, ובכ"ז לא הזכירו מי האיר להם הדרך, ובספק בלשון "ואולי" הניחו השערתם. ואיך כתבו "ואינו לפנינו לעיין בו" והלא כבר היה בידם וכבר עיינו בו? ואנכי אביא בעזר האל ראיות ברורות וחזקות שאין בהם אף נדנוד קל של ספק ספיקא שתוס' חד מקמאי הוא הוא ספר ההשלמה על מס' יבמות שמזכירו בעל ההשלמה בעצמו בכמה מקומות, ולו היו מדפיסי ווילנא מרגישים בזה בראשית ההדפסה לא חלקו לו מקום בגליוני הש"ס כי אם בצידי האלפסי ששם מקומו הנכון. עכ"ל של דברי הר' יהודה לובעצקי ז"ל בספרו בדקי בתים שם.

הרי דס"ל להרב הנ"ל בבדקי בתים כי לעולם פשוט וברור הוא לו דהאי תוס' חד מקמאי הוא לרבינו משולם ב"ר משה מבדריש בעל ספר ההשלמה, (והנה מש"כ בבדקי בתים הנ"ל כי המדפיסים בדפוס ווילנא באחרית דבר כתבו שקרוב הדבר דהאי רבינו משולם דתוס' חד מקמאי הוא מנכדו של ר' משולם ב"ר יעקב, וקרוב הדבר שהוא רבינו משולם ב"ר משה וכו' ושפך עליהם את מרורות שלא הזכירוהו וכו', הנה "באחרית דבר" בדפוס ווילנא שלפנינו אשר נדפסו באחרית הימים מושמטים כל לשונות אל שהזכירם הרב בדקי בתים הנ"ל, ואולי תקנוהו המדפיסים. וק"ל). והנה עם דעתו זו של הרב בדקי בתים הנ"ל הסכימו עוד חכמים עי' להרב המגיה במאירי יבמות (הוצאת מכון התלה"י השלם), שהביא שם במבוא שבראש ס' המאירי דיבמות (הערה 14) את תורף דברי הרב בדקי בתים הנ"ל, וכתב שהם הוכחות חזקות וברורות והוסיף וכתב ע"ז שמדברי המאירי ג"כ יש להוכיח דהאי תוס' חד מקמאי הוא ניהו הרב בעל ההשלמה, שהרי בדרך כלל הדברים המובאים בתוס' חד מקמאי מובאים בדברי המאירי בשם "גדולי הדורות" שבדרך כלל כוונתו בכינוי זה לרבינו משולם מבדריש בעל ההשלמה, ואף במקומות ספורים שמביא המאירי דברים בשם גדולי הדורות ולא נמצא דבר זה בתוס' חד מקמאי שהוא לבעל ההשלמה, י"ל דאולי זה משום שספר ההשלמה שבידינו חסר, ובפרט שמדברי ההשלמה המובאים בס' בית הבחירה מוכיחים שתיקונים רבים שנעשו ע"י מגיהי ש"ס ווילנא מיותרים הם וללא צורך. עכת"ד. ע"ש. וכן ראיתי עתה ג"כ בס' "תורת ההשלמה" אשר נדפס על ספר ההשלמה למס' יבמות (תל - אביב שנת תשכ"ה) וכ' שם בהקדמה לספר דאכן דברי ספר ההשלמה הללו הם ניקחים מדברי תוס' חד מקמאי אשר נמצא בגליון הש"ס דמס' יבמות דפוס ווילנא, ומ"מ הלא זו תורתו הקדושה של רבינו משולם מבדריש ב"ר משה בעל ההשלמה, והביא שם ג"כ את תורף דבריו של הרב בדקי בתים הנ"ל וראיותיו שהוכיח דהאי תוס' חד מקמאי הוא בעל ההשלמה, והחרה והחזיק אחריו בכל עוז שכן הוא האמת, והוסיף אחרי זה וכתב שיש לו עוד ראיות ברורות נוסף לכל ראיותיו של הרב בדקי בתים שאכן כך הוא דהאי תוס' חד מקמאי הוא לרבינו משולם מבדריש בעל ההשלמה, והביא ג"כ את הראיה הנ"ל של הרב המגיה במאירי דהא חזינן שהמאירי כותב דברים בשם גדולי הדורות שהוא כינויו לרבינו משולם מבדריש בעל ההשלמה ודברים אלו נמצאים בתוס' ח"ד מקמאי. יעו"ש בדבריו.

הראת לדעת כי כולם נקבצו ובאו בהחלטה כי האי תוס' חד מקמאי הוא רבינו משולם מבדריש בעל ספר ההשלמה, ולא כאשר נסתפקו בדבר מדפיסי ש"ס וילנא. [ואמנם לגבי מה שהעיר הרב בדקי בתים על רבינו החיד"א ז"ל שכתב בפתח הספר הזה דתוס' חד מקמאי "חדושי יבמות לחד מקמאי מזכיר להרב אביו לשבח הוא היה בזמן הראב"ד ובא מעשה לפניהם" שרבינו החיד"א במח"כ לא ידע ג"כ מי היה המחבר, הנה יש לומר למטוניה דמר כי מה תלונתו על רבינו הקדוש איש האלוקים הגאון חיד"א זיע"א, דהרי לכל היותר יכל רבינו החיד"א לדייק שכן הוא דבעליו של תוס' חד מקמאי הוא בעל ההשלמה מדברי המאירי שמביא דברים בשם "גדולי הדורות" שהוא רבינו משולם ודברים אלו נמצאים בתוס' חד מקמאי ושמע מינא דאחד הוא. אולם הנה רבינו החיד"א כותב בס' שם הגדולים ח"א (מער' מ אות סה) על ספר המאירי כי עשרים שנה לפני הדפסת ספרו שם הגדולים היה במודינא ימים אחדים וראה שם את ספרי המאירי ובניהם עמ"ס יבמות (והיינו שנת תקי"ד, כי ספר שם הגדולים נדפס בשנת תקל"ד, וזה היה עשרים שנה קודם לכן), ואחר שהיה שם בביאה שניה בק"ק מודינא כותב רבינו החיד"א, עתה נדפסו פסקי הרב ליבמות. ע"ש. א"כ יוצא שלראשונה שראה רבינו החיד"א את המאירי על יבמות היה זה בשנת תקי"ד, וא"כ שמא האי דכתב בשער תוס' חד מקמאי שהוא לחד מקמאי ולא הזכיר שהוא לרבינו משולם מבדריש כי לא היה לו אז את ספר המאירי לפניו, ואה"נ אחר זמן שכבר נדפס רבינו המאירי ז"ל עמד רבינו החיד"א על דיוקם של דברים כי האי תוס' חד מקמאי הוא רבינו משולם מבדריש אשר המאירי ז"ל קורהו בשם "גדולי הדורות".

אולם האמת היא דעדין יש להתעורר כדבר זה, כי הנה ראיתי לרבינו החיד"א זיע"א שבספרו מראית העין עמ"ס יבמות (דף סז ע"א) כתב שם המזכה לעובר וכו' כתוב בשיטה קדמוניות כ"י וז"ל: מעשה היה בלוניל לפני הראב"ד ז"ל ולפני זקני הרב רבינו משולם ז"ל ולפני הרב רבינו שמואל בר משה ע"ה באחד שנתן מתנה לבן קודם ארבעים יום ליצירתו וכו'. עכ"ל. ועמ"ש הריטב"א ז"ל בחידושיו והרב המאירי ז"ל בפסקיו. ע"ש. עכ"ל רבינו החיד"א שם. יעו"ש. חזינן מדבריו אלו של רבינו החיד"א כי על אף אחר שראה את דברי רבינו המאירי ז"ל שמזכירם הכא בס' מראית עין, עדין תעלומה היא לפניו ואי"ן קורא לה, שמביא הכא באותה פיסקא את דברי תוס' חד מקמאי וקורא לה "שיטה קדמוניות" שהרי מעשה זה הוא אותו המעשה המובא בתוס' חד מקמאי, שמזה כתב רבינו החיד"א בשער הס' דתוס' חד מקמאי דמזכירו לרבינו משולם זקנו וכו', וחזינן דאף לאחר שראה רבינו החיד"א את דברי המאירי סתם ולא פירש מיהו מרי דהא שמעתתא דתוס' חד מקמאי וקוראו "שיטה קדמוניות", ואף בספרו הגדול "שם הגדולים" לא פירש כלל מיהו זה ואיזה הוא בעל האי "שיטה קדמוניות" ואינו מזכירו כלל לשיטה זו לא במערכת אות שי"ן בערך שיטה ולא באות ת' בערך תוספות, והרי ספרו שם הגדולים נדפס לאחר שכבר ראה את ספר המאירי על מס' יבמות וכנזכר לעיל מדבריו גופיה בשה"ג ח"א (מער' מ אות סה), וממילא הדרינן לקמייתין דמדוע זה שרבינו החיד"א סתם ולא פירש מיהו בעל תוס' חד מקמאי הלזה, דהוא רבינו משולם ממדריש. וצ"ב. והשי"ת יעבהק"א].

והלום ראיתי למו"ר מרן מלכא שליט"א בספרו הבהיר "לוית חן" הנדפ"מ (סי' שמג אות קכח, עמוד רמא), שמנה שם את הראשונים העומדים בשיטת הרמב"ם דאסור למספי איסור דרבנן לקטן בידים, וכתב "וכן דעת ההשלמה והמאירי יבמות (קיד ע"א)". ע"כ. הרי דנקיט לה' מו"ר שליט"א בפשיטות שכן הוא דעת הרב בעל ההשלמה, ולג הזכיר את דברי תוס' חד מקמאי דיבמות, ומפשט הדברים נראה דס"ל בפשיטות דתוס' חד מקמאי מחברו הוא רבינו משולם מבדריש בעל ספר ההשלמה, ומדבר זה עולה ומתבאר כי באמת דעת מו"ר מרן מלכא שליט"א מסכמת עם דברי הרבנים הנ"ל, כי תוס' חד מקמאי הוא ניהו רבינו משולם מבדריש בעל ספר ההשלמה, ובהכי סגר עליהם המדב"ר והוכרעו הדברים עד תומם, דתוס' חד מקמאי בעל ההשלמה הוא

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi