למעלה
כא) ואמנם אף אם נימא כדברי
הפוסקים הנ"ל דהאידנא אין אנו בקיאים בענין כלו חודשיה של הבהמה, הנה לפי מה
שראינו לעיל את דעת המקצת גאונים שהביאם הב"י דס"ל דבבהמת חולין לא
בעינן המתנה ז"י כלל אפילו בודאי לא כלו חודשיה של הבהמה, לפ"ז היה מקום
לומר דיש להקל בענין של ספק אם כלו חודשיו של הולד משום דאיכא הכא ספק ספיקא, ספק
כלו חודשיו של הולד ספק לא כלו, ואפילו את"ל דלא כלו שמא הלכה כדעת המקצת
גאונים דס"ל דאפילו בודאי לא כלו א"צ להמתין כלל ז"י דכל ענין
ההמתנה דז"י נאמר לגבי קרבן בלבד. ואע"ג דמרן בב"י לא הסכים עם דעת
הגאונים בדבר זה, עכ"פ לענין ס"ס יש לצרף דעה זו אע"ג דהיא דחויה
מלפניו. שהרי מצינו לרבינו החיד"א שכתב במחזיק ברכה חיו"ד (סי' מב סק"נ)
דעבדינן ס"ס נגד דעת מרן, וביאר דבריו הגרי"ח בשו"ת רב פעלים (ח"ב
חיו"ד סי' ז) דהיינו בגוונא שספק אחד הוא נגד מרן, דאמרינן שאולי גם מרן יודה
להקל בהצטרפות הספק השני. ע"ש. ואמנם דיש הרבה פוסקים דס"ל דעבדינן ס"ס
אף כששני הספיקות נגד דברי מרן דכן היא דעת המהרש"א אלפנדרי בתשובותיו חיו"ד
(סי' א, דע"ג ע"ד), ומהר"י אבולעפיה בשו"ת פני יצחק (חיו"ד
סי' ט), והרב טהרת המים בשיורי טהרה (מער' ס אות ז), וכ"כ בשו"ת שערי
עזרה (סי' ב) ועוד, ועי' בזה למרן מלכא שליט"א בשו"ת יבי"א ח"א
(חיו"ד סי' כו אות ו), ובח"ג (חאו"ח סי' כח סוף אות יז), ובחלק ו' (חאבהע"ז
סי' ג אות ח) שמתורף דבריו מתבאר דאף הוא דעתו דעת עליון להקל בזה ודלא כהגרי"ח.
יעו"ש. והן עתה נדפ"מ שו"ת יחוה דעת חלק ה' ושם מבואר (בסי' נד עמ'
רמז) להדיא דדעתו היא דעבדינן ס"ס אף בב' הדעות נגד מרן. ע"ש. וראה גם
בספרא דמרי טב טהרת הבית ח"ב הנדפס עתה (סי' יב, עמוד צז) אשר מבואר שם ג"כ
דעתו בזה דהעיקר הוא שגם כששני הספיקות הם נגד מרן עבדינן ס"ס להקל. יעו"ש.
וכן הוא מבואר נמי בספרו שו"ת חזון עובדיה ח"א כרך ב' (עמ' תרסט). ע"ש.
עכ"פ אף לרבנן קדישי דפליגי וס"ל כסברת הגרי"ח דבב' ספיקות נגד מרן
לא עבדינן ס"ס, מ"מ בספק אחד נגד מרן אף הם מודים דעבדינן ס"ס עי' למהרי"ט
אלגזי בשו"ת שמחת יו"ט (סי' יא), ולגאון ר"א מני בס' זכרונות אליהו
(מער' ס אות ג), ובזבחי צדק לגר"ע סומך (סי' קי ס"ק קנח), ולגר"א
עזריאל באוזן אהרון (מערכת ס אות יד), ובחקרי לב במהדורא בתרא (חיו"ד סי' א),
ובשדי חמד (בכללים מער' ס כלל יח), דהזכירו דעות הפוסקים דס"ל דעבדינן ס"ס
כשדעה אחת נגד דברי מרן. יעו"ש. וראה גם בשו"ת איש מצליח כרך א' (חיו"ד
סי' יב) שהעלה נמי כיו"ב, וכתב שם דהלכה רווחת וסוגיין דעלמא להתיר בס"ס
אפילו נגד מרן ז"ל. יעו"ש. וכן ס"ל לעוד רבים ושלמים עי' להגר"י
סופר בהערות שכתב בסוף ספר מעשה נסים להגר"נ חזן (דפוס ירושלים תשל"ה, עמוד
קעג אות ג). ע"ש. א"כ גם בנידון דידן אע"ג
דמרן לא הסכים עם דעת המקצת גאונים, עכ"פ יש לצרף את דעתם לענין ס"ס כנ"ל.
(ובפרט במקום הצורך ובהפסד מרובה דיש צד יותר להקל בזה וכמו שכתב בספר נדיב לב ח"ב
(חחו"מ סי' סג) לבאר את דברי אביו הגאון בעל החקרי לב במה שכתב ביו"ד ח"ב
סי' קכז, ואת דברי המהרי"ט אלגזי הנ"ל בשו"ת שמחת יו"ט סי' יא
דאע"ג דבעלמא ס"ל דאין לעשות ס"ס נגד מרן, עכ"פ במקום הפסד
מרובה גם אינהו מודו דיש לסמוך ולעשות ס"ס נגד מרן. ע"ש. ואם כי הרב שמ"ח
גאגין בספרו ישמח לב (חיו"ד סי' יז) הרבה להשיב על דבריו אלה של הנדיב לב ולא
הסכים עמו, ומדבריו נראה דדעתו היא דאין לעשות בשום אופן ס"ס נגד מרן. מ"מ
מסוף דבריו נראה שבסופו של דבר חזר בו. וכ"כ גם השד"ח (שם) דצ"ל
שהרב ישמח לב חזר בו שהרי הביא בסוף דבריו את דברי הרב משחא דרבותא מהדו"ב (חאור"ח
סי' תסז סק"ט), שעשה ס"ס נגד מרן על אף דהתם הוה ערי
המערב שקבלו עליהם הוראות מרן. יעו"ש. והאמת היא דבלאו הכי יש להקל בהאי
ענינא, שהרי ראינו רבים וגדולים דס"ל דעבדינן ס"ס נגד מרן ואפילו כשב' הספיקות
נגד מרן וכנ"ל).
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi