למעלה
כו) עכ"פ איך שיהיה לפי מאי
דחזינן דרוב ככל הפוסקים מבארים בדעת מרן דעבדינן ס"ס בדשיל"מ, בין אם
נבאר כדעת הפר"ח ודעימיה דדעת מרן היא דאף באיסור דאוריתא מקילים ואמרינן ביה
ס"ס, ובין אם נבאר כהנודע ביהודא ודעימיה דלדעת מרן דוקא באיסור דרבנן אמרינן
דאפשר לעשות ס"ס לקולא בדשיל"מ, בנידון דידן ליכא כ"כ נפ"מ
בזה שהרי כבר ביארנו לעיל בס"ד דדעת רוב הפוסקים היא דהאי דחיישינן הכא לספק
נפל בולד שלא כלו חודשיו וצריך להמתין ז"י הוי רק מדרבנן והכי נקטינן לדינא
כנ"ל, ולכן באמת נראה דיש לסמוך על האי ספק ספיקא שאמרנו לעיל בולד שספק הוא
אם כלו חודשיו, דהרי אף אם נימא דהוי דשיל"מ כבר ביארנו דדעת מרן היא דעבדינן
ס"ס להקל בדשיל"מ. והאמת היא דלפ"ז אף לדעת הרמ"א יש מקום
להקל לפי מה שהבאנו לעיל בשם הפוסקים דבארו בדעת הרמ"א דאף הוא ס"ל
דבמילתא דרבנן עבדינן לכתחילה ס"ס בדשיל"מ, ואף לפוסקים שלא חילקו הכי
בדעת הרמ"א במקום הצורך ובהפסד מרובה כגון שכבר שחטו את הבהמה וכדו' יש מקום
להקל כמו שכתב הרמ"א גופיה ביו"ד (סי' קי ס"ח) דבמקום הצורך עבדינן
ס"ס בדשיל"מ. (וראה בש"ך ביו"ד (שם סקנ"ו) שכתב דכל מה
שהרמ"א מחמיר דלא עבדינן ס"ס בדשיל"מ היינו דוקא בס"ס שע"י
תערובות אבל בס"ס שבגוף הדבר כביו"ד סי' רצג ס"ג בענין איסור חדש
אף להרמ"א עבדינן ס"ס. ע"ש. וא"כ ספק ספיקא דנידון דידן הרי
הוי בגוף הדבר. וק"ל).
ובפרט לפי מה שהעיר הש"ך
בנקודות הכסף (יו"ד סי' טו ס"ד) על דברי הט"ז הנ"ל שאמר
דבענין ספק נפל שצריך להמתין ז"י הוי דשיל"מ, וכתב ע"ז בנקוה"כ
(שם), דלכאורה לא הוי כלל דשיל"מ שהרי ביו"ד (סי' קב ס"ב) הביא מרן
בשם יש מי שאומר (והוא דעת הרשב"א בתורת הבית) דלא מקרי דשיל"מ אלא דוקא
כשההיתר יבוא בודאי, אבל אם לא יבוא ההיתר אלא בספק לא הוי דשיל"מ, ולכן ביצה
של ספק טריפה שהתערבה באחרות לא מקרי דשיל"מ שנאמר נמתין לראות אם התרנגולת
חיה י"ב חודש שזה סימן דאינה טריפה, דחיישינן שמא היא תמות בתוך י"ב
חודש ועדין ישאר הדבר בספק דשמא מתה מחמת עצמה ולא מחמת הטרפות שהרי היא רק ספק
טריפה, וממילא גם כאן בענין המתנת ז"י דספק נפל לא הוי דשיל"מ שנאמר
נמתין ז"י לולד זה שיצא מכלל נפל, דשמא הוא ימות תוך ז"י. ע"ש. (ועי'
בערך השולחן למהר"י טייב (יו"ד סי' טו סק"ד) שעמד לחזק את הערת
נקודות הכסף על הט"ז שהרי האי דינא שכתב מרן (בס' טו ס"ג) בענין עכו"ם
המעיד על הגדיים שהם בני ח"י הוא מדברי הרשב"א, וע"ז כתב הט"ז
דהווי דשיל"מ, וגם דבריו בסי' קב ס"ב הם מדברי הרשב"א בתורת הבית. ע"ש).
עכ"פ מדברי הש"ך בנקודות הכסף מתבאר דנידון דידן לא הווי בגדר דשיל"מ.
וראה גם בישועות יעקב יו"ד (סי' טו סק"ג) מש"כ דמדוע י"ל דלא
חשיב הכא דשיל"מ. ע"ש. וא"כ שפיר י"ל דאף לדעת הרמ"א יש
להתיר הכא מכח ס"ס.
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi