*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, מילואים סימן ט עמוד רמ
מה שעמדנו לדון אם אדם שמת וקם
לתחיה צריך קידושין שוב וכו' והעלנו שאין צריך
לעשות שוב קידושין. נ. ב. ע"ע
בקונטרס הליקוטים שבסוף ספר שיח השדה להגר"ח
קנייבסקי (סימן ד) שעמד לדון
בענין זה נמי גבי אדם שמת וקם לתחיה אם יש לו קורבת
משפחה לענין ירושה ועריות ועדות
וכו', וכתב שיש ללמוד דבר זה מדכתיב בירמיה (פרק
לב) שאמר חנמאל בן שלום לירמיה
שהיה בן דודו כי לך משפט הירושה ולך הגאולה לקנות
והיינו מדין גאולת קרובים ובפדר"א
(פרק לג) אמרי' יצאו כל ישראל לגמול חסד עם
שלום בן תקוה וראו את הגדוד שבא
עליהם והשליכו את האיש בקבר אלישע והלך האיש
ונגע בעצמות אלישע וחי ואח"כ
הוליד חנמאל בן שלום ע"ש, ואי ס"ד דשלום אחר שחי
אינו מתייחס לתקוה א"כ חלקיה
אבי ירמיה אינו אחיו ואין לירמיה דין גאולת קרובים.
ועוד דכל גאולת קרובים הוא בשרה
אחוזה שכל הפרשה בשדה אחוזה נאמר וכמש"כ בהדיא
בחנוך (מצוה שלט) ואי ס"ד
דשלום אינו יורש אביו מנין לחנמאל בנו שדה אחוזה, וא"א
לומר ע"י ירושת הבעל לפי מאי
דקי"ל ירושת הבעל דרבנן כמבואר ברמב"ם ז"ל (ריש ה'
נחלות) מיהו אפשר ע"י הסבת
הבן דהיינו חנמאל ירש אמו, אך צ"ע בירש שדה אחוזה
מאמו אם יש דין גאולה לקרובי אביו
ועי' תו"כ בחוקותי (פרק י ה"ב) דמרבינן שרה
אחוזה מאמו לענין מקדיש, ועכ"פ
מבואר ששלום אחר שחי נחשב אחי חלקיה וכמש"כ, ואין
לדחות לפמש"כ רש"י ז"ל
בירמיה (לב יב) שם י"מ שהיה חנמאל ג"כ דורו של ירמיה מצד
אמו דהיינו שאמו של ירמיה אחות
חנמאל, ונאמר שגם היא נולדה משלום אחר שחי וירמיה
ראוי ליורשו, דז"א חדא דרש"י
ז"ל דחה זה שלא מצינו בכל המקרא שאח האם קרוי דודו
והתרגום מתרגם דודו אחבוי דהיינו
אחי האב, ועוד שהרי ירמיה נולד בימי אחאב
דאמרי' בב"ר (פס"ד אות
ה) ארור היום אשר ילדתי כו' אפשר חלקיה אדם צדיק וכו'
משמש מטתו ביום אלא לפי שהיתה
איזבל הורגת הנביאים בא ושמש מטתו ביום וברח ע"ש.
ואליהו הנביא נתנבא אחרי מות אחאב
כמבואר במלכים ואליה הנביא רבו של אלישע ושלום
חי אחר מות אלישע וא"כ א"א
לומר כלל שאחר שחי הוליד בת והיא אמו של ירמיה
וכמובן. ועוד מבואר ביבמות (נד ע"א)
דדין גאולת קרובים אינו אלא במשפחת אב ע"ש,
ועי' תו"כ בהר פרק ח' וצ"ע.
ואמנם בבבלי חולין (צז ע"א) אמרי' על רגליו עמד
ולביתו לא הלך ופליג אפרקי רר"א
דסובר שזה שחי היה שלום בן תקוה, עכ"פ על האי
דינא דיוצא לפי הפדר"א דאחר
שחי יש לו קורבת משפחה לא מצינו דהבבלי חולק.
ועוד יש להוכיח מיונה בן אמתי
שמבואר בפרקי דר"א (שם) שהוא בן האשה האלמנה שהחיה
אליה ומדקרי ליה קרא בן אמתי אלמא
דמתיחס לאביו, דכה"ג אמרי' ביבמות (סר ע"א)
דנכרי יש לו יחוס מקרא דבלאדן בן
בלאדן ע"ש, וכן בבן השונמית כתיב קומי שאי את
בנך ובירושלמי (ר"פ החליל) מסיק
דיונה משבט אשר ואמו משבט זבלון ע"ש דמשמע
דמתייחס אחר שבטו.
ועוד יש להוכיח כן מירושלמי (פ"ב
דר"ה ה"ה) דרב כהנא הוה מאריך טובא בתפלתו לפי
שהיה מדבית עלי וברכו רב חייא בר
אבא והאריך ימים טובא, והרי ר"כ מת ור' יוחנן
החיה אותו כדאיתא בב"ק (קיז
ע"א) וזה היה בנערותו וכמבואר בירושלמי ברכות (פ"ב
ה"ח), ואת"ל דבתר שחי
גברא אחרינא הוא קשה ממ"נ אם אותו עובדא שברכו ר"ח בר אבא
היה לפני שחי ע"י ר' יוחנן א"כ
לא נתקיימה ברכת רחב"א, ואי אותו עובדא שברכו
רחב"א היה אח"כ א"כ
את"ל דאין לו קורבת משפחה אינו כהן ואינו מדבית עלי כלל,
אע"כ דבתר שחי הוא גברא
הקודם, ואע"פ שהתוס' קדושין (ח ע"א וכד ע"א) כתבו שהיה
תרי רב כהנא מ"מ ר"כ
האחרון הוא היה בימי רב אשי ור"כ שברכו רחב"א שהוא תלמידו
של ר' יוחנן ודאי היה ר"כ
הראשון שהחיה רבי יוחנן. אך קשה לפמש"כ התוס' חולין
(קלב ע"א ד"ה ר"כ) שר"כ הראשון לא
היה כהן והכא קאמר דאתי מבית עלי, וצ"ל דתלתא
ר"כ היו ואולי אתי מבית עלי
מצד האם וצ"ע. ועוד ראיה לדבר דאי ס"ד דבתר שחי גברא
אחרינא הוא לכאורה יהא צריך הטפת
דם ברית כדין נולד מהול, ואפשר דיהא צריך ג"כ
גירות כיון דנחשב שלא נולד ממשפחת
ישראל, ולא משמע באשתו של ר"ח בן חכינאי
[בכתובות סב ע"א] וברבי זירא בפ"ק דמגילה שהיה
גירות, וכן לא משמע נמי שהיו
קדושין כמש"כ בכנה"ג.
ועוד הביא שם בענין זה בשם אביו
הגאון ר"י קנייבסקי זצ"ל שאמר שזה מוכח ג"כ מהא
דמבואר בסנהדרין (צ ע"ב) מנין
לתחיית המתים מהתורה שנאמר "ונתתם ממנו תרומת ה'
לאהרן הכהן" והיינו שזה
יתקיים לעתיד לבוא, ואי ס"ד דמחשב גברא אחרינא היכי
מתקיים הא קרא משתעי באהרן הכהן
שהיה אז, אלא ע"כ דאותו גברא הוא הוא וכמו
שנתבאר, ועי' רמב"ן בס' המצות
(שורש ג) שכ' דאהרן ובניו לעתיד יצטרכו משיחה חדשה
לכהונה שהרי הם אנשים חדשים ואינם
כהנים, והוכיח כן מסוגיא דיומא דף ה ע"ש, ועי'
תו"כ צו פי"ח דאיתא
בהדיא דאהרן לא יצטרך משיחה לע"ל. עכ"ד. יעו"ש. ומדברים אלו
עולה נמי כדאמרן דאע"פ שמת
האיש או האשה וקמו שוב לתחיה אפ"ה אמרינן דלא פוקעים
הקידושין דהוה מעיקרא אלא אמרינן
דמאי דהוה הוה ואין צריך קידושין חדשים. וק"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi