*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, הערות סימן ט הערה ה
הנה לכאורה לפי גירסתו זו של הרב
שדה יהושע דלא גריס בירושלמי "אני אומר ניסים
נעשו לו וחיה" אלא בסתם "ר'
חגיי אמר מותרת לינשא, רבי יוסי אמר אסורה לינשא"
ותו לא, יהיה אפשר ליישב קושיית
האחרונים (הנ"ל) על התוס' בגיטין (עו ע"ב ד"ה
דהא אקיים) שהקשו דמדוע מספקא לגמ'
אם להתירה לאלתר או לי"ב חודש, הרי אם נתיר
אותה לאלתר מה יש לחוש בכך דהא
ודאי יתקיים התנאי דכיון שמת לא ישוב עוד לביתו
אחר י"ב חודש, וכתבו לתרץ
דהוא גזירה אטו לא מת כיון שאין העולם יודעין שמת
ויתמהו על שמתירין אותה להנשא וכו'.
יעו"ש. והקשו האחרונים דלפי דברי הירושלמי
דקאמר ר' יוסי דאסורה להנשא רק
לאחר י"ב חודש משום דאמרינן נעשו לו ניסים וחייה,
הרי מתבאר דהחשש הוא שמא יקום
לתחיה ולכן צריך להמתין עד י"ב חודש, ומאי פשיטא
לתוס' דאפשר להתירה לאלתר כיון
שכבר מת. עיין בדברינו לעיל. ואולם עתה לפי מאי
דהביא הרב דגל מחנה אפרים דהרב
שדה יהושע ס"ל דאין לגרוס הכי בירושלמי, [וספר
התורה הזה שד"י אינו תח"י
לעיין בו ולראות מהו טעמו ונימוקו דאין לגרוס כן
בירושלמי], וא"כ אפשר לומר
דלעולם תוס' נמי לא הוו גרסי הכי בירושלמי, אלא
גירסתם היתה סתם "ר' יוסי
אומר אסורה" בלא שום טעם, ולהכי הסתפקו מה טעם לאוסרה
עד י"ב חודש הרי כבר מת, ואה"נ
דתמיהתם גם על הירושלמי בדברי ר' יוסי שאוסרה ולא
רק על הבבלי שהביא צד לאוסרה עד י"ב
חודש. וק"ל.
ולא נפלאת היא ולא רחוקה מלומר
דתוס' גירסא אחרת היתה להם בירושלמי מגירסא דידן,
ולא היו גורסים "אני אומר
ניסים נעשו לו וחייה" כגירסא שלפנינו, דהרי כבר כתב
רבינו הרשב"א ז"ל בספר
תשובותיו תשובות המיוחסות להרמב"ן [שהם באמת להרשב"א]
(סי' צו) וז"ל: רבו השיבושים בנוסחאות שבירושלמי, והסיבה
הגדולה למיעוט השגחת
הלומדים בו, ואין עומדים עליו רק
אחד בדור, ובמקום הזה [ששאל השואל] רבו
השיבושים בגירסת הירושלמי וכל שכן
בגירסא שנזדמנה לך. יעו"ש. וראה גם בתוס'
יבמות (קד ע"א) שכתבו: והרבה
דברים יש בירושלמי שצריך להפכם. יעו"ש. וראה גם
בראב"ד (פ"א דמעשר שני
ה"י) שכתב אין התוספתא והירושלמי אצלינו מתוקנין כל
צורכן. יעו"ש. וראה גם
לרבינו החיד"א בשו"ת חיים שאל (ה"ב סי' ג) שכתב שם: ואי
לאו דמיסתפינא הוה אמינא דט"ס
יש בירושלמי וכצ"ל וכו' וכבר ידעת מ"ש בתשובות
המיוחסות להרמב"ן (סי' צו) דרבו
הטעויות בירושלמי וכן כתבו שאר רבוותא קמאי
ובתראי ועי' בתוס' סוכה דף כד. עכ"ד.
יעו"ש. וראה גם בדב"ק בס' פתח עינים בבא
מציעא (מד ע"א) מש"כ
בזה ג"כ. יעו"ש. וממילא אפשר נמי דתוס' לא הו גרסי הכי
כגירסא דידן, ולכן עמדו בקושיא
ולא פשטוה מהירושלמי הזה. ואדרבה אפשר שזה ראיה
לרב שדה יהושע דאין לגרוס כן
בירושלמי מדתוס' לא הביאוה, וכאמור אין ס' זה תח"י
לעיין בו, ואפשר דאה"נ שזהו
ג"כ נימוקו מתוך קושיית התוס' הזה. ודו"ק היטב.
וצ"ע.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi