(ב) ובאמת כעין יסוד זה מתבאר נמי בדבריו של הרמב"ן ז"ל עה"ת) בראשית טו יד (שכתב שם על הפסוק וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ועמד לבאר דהטעם שיעניש את המצרים על אף שהם קיימו בהכי את ציווי ה' לשעבד את ישראל .וז"ל והנכון בעיני כי טעם וגם אף על פי שאני גזרתי על זרעך להיות גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו על אשר יעשו להם ולא יפטרו בעבור שעשו גזרתי .והטעם כמו שאמר הכתוב) זכריה א יד (וקנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה ואומר) ישעיה מז ו (קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו' וכן היה במצרים שהוסיפו להרע כי השליכו בניהם ליאור וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם וזה טעם דן אנכי שאביא אותם במשפט אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם וזהו מה שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם) שמות יח יא (כי הזדון הוא שהביא עליהם העונש הגדול שאבדם מן העולם וכו'. יעו"ש.

וע"ע נמי כעין יסוד דברים אלו גם בדברי הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם הלכות תשובה) פרק ו הלכה ה (שכתב שם נמי כיו"ב וז"ל וענין המצרים אינה שאלה משני פנים האחד וכו' והמצרים ג"כ רשעים היו וראויים למכות ההם ואילו שמעו למשה בתחלה ושלחו את ישראל לא היו לוקים ולא טבעו בים אבל זדונו של פרעה ובזותו את הבורא יתברך לפני שלוחו הוא גרם לו .והשני כי הבורא אמר וענו אותם והם עבדו בהם בפרך והמיתו מהם וטבעו מהם כענין שנאמר אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה לפיכך נתחייבו .עכ"ל. יעו"ש .) ובעיקר דברי הרמב"ן והראב"ד הנ"ל שאומרים דענין קושי השיעבוד כמה ישעבדו המצרים את ישראל לא נגזר וכו' עיין בתוספות במסכת שבת) י ע"ב ד"ה נתגלגל וכו' (דמתבאר מהתם דס"ל דענין זה ג"כ נגזר כבר עליהם. יעו"ש .ואכמ"ל (.והרי שיש ביד האדם להרוג אף שזה אינו חייב וזה הוי כשהורגו בחרב או הורגו בשם שהדבר מתחייב בכח הדיבור שבו ומשו"ה השוה מהר"י חאגיז ביניהם משא"כ בענין התפילה שהיא בקשה ומן השמים קובעים אם לקבלה.

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi