למעלה
שאצל החכמים
התפילה פועלת בודאי
והנה יש לציין
בזה דאמנם חזינן בגמרא דמסכת קידושין) כט ע"ב (דאיתא התם דההוא מזיק דהוה בי
רבנן דאביי דכי הוו עיילי בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי] אע"פ שמזיק לא מזיק
שנים שהולכים ביחד וגם לא ביום כאן היה תוקפו חזק שאפילו באופן כזה היה מזיק [
והגיע לעיר רב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב דשדריה אבוה לקמיה דאביי שילמד תורה ואמר
להו אביי לאנשי העיר לא ליתיב ליה אינש אושפיזא אפשר דמתרחיש ניסא שבזכותו יסתלק
המזיק .והלך רבי יעקב וישן בלילה בההוא בי רבנן אידמי ליה המזיק כתנינא דשבעה
רישוותיה כל כריעה דכרע נתר חד רישיה .אמר להו למחר אי לא איתרחיש ניסא סכינתין
.ופרש"י בי רבנן - ביהמ"ד רחוק מן היישוב הוה. לא ליתיב ליה אינש
אושפיזא - לרב אחא ועל כרחו ילין בבית המדרש ומתוך חסידותו יעשה לו נס ויהרוג את
המזיק. אידמי ליה - מזיק .כתנינא דשבע רישיה - שהיו לו שבע גולגלות .כל כריעה דכרע
- רב אחא התפלל על אותו מזיק נתר חד רישא .סכינתין סכנתם אותי .ע"ש.
ועיין
במהרש"א שכתב) בחירושי אגדות שם (וז"ל אפשר דאתרחיש ניסא וכו' קצת קשה
דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא וגם אם יתרחש ניסא יהיו
מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא ויש לומר דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך ותפלתו
לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא שאמר דשמא קודם תפילה יתרחש
ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב
דא"ל למחר אי לא איתרחש ניסא וכו' שהיה מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא
בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו שמנכין מזכיותי ודוק .עכ"ד. יעו"ש .ומכלל
דבריו אלו של מהרש"א עולה ומתבאר בפשיטות שאביי הכניס את רב יעקב בריה דרב
אחא בר יעקב למקום סכנה כי היה בטוח שבכח תפילתו בודאי שיהרוג את המזיק והדבר היה
כל כך בטוח וגמור עד שלא נחשב לו לנס אלא היינו טבע גמור רק שכל החשש שהיה שם
לאביי הוא שמא זכותו תפעל עוד לפני התפילה ואז נחשב הדבר לנס דמנכין מזכיותיו אבל
אם באמת יפעל הדבר משום התפילה הוי בהכי טבע גמור ולא נס ואין מנכין לו בזה
מזכיותיו כלום ודו"ק היטב כי זהו פשט כוונת מהרש"א ז"ל הכא
.וא"כ עולה ומתבאר מהכי דכח התפילה פועל בודאות גמורה והוי כדבר הפועל כחק
בטבע עצמו וא"כ נמצא לפ"ז שאף כח התפילה נחשב כענין של אמירת שם שפועל
בודאות גמורה ומיד .ברם יש לומר בזה דשאני התם דמהרש"א מיירי גבי עובדא דרב
יעקב בריה דרב אחא בר יעקב דחסיד וצדיק הוה ובאמת אה"נ תפילתו של צדיק ודאי
שעושה רושם ומתקבלת בודאות וחשיב גביה כעושה מעשה ממש אבל תפילה דעלמא אף שפועלת
בסוף על הרוב אבל אין הדבר כודאות גמורה .וק"ל.
[ואכן אצל
החכמים הדברים שונים בפעולתם מאינשי דעלמא ומאי דהוי גבן ספק גבייהו הוי ודאי
ועיין נמי במאירי במסכת מכות) יא ע"א (שעמד שם בהא דהגמרא הביאה את מימרא דרב
יהודה אמר רב קללת חכם אפילו בחינם היא באה סמוך לדברי הגמרא במכות הנ"ל
דאמרינן דאימותיהן של כהנים גדולים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם
שימותו .ואמרינן בגמרא (שם (טעמא דלא מצלו הא מצלו מייתי והכתיב) משלי כו( כצפור
לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא אמר ההוא סבא מפירקיה דרבא שמיע לי שהיה להן
לכהנים גדולים לבקש רחמים על דורן ולא בקשו .ע"כ שאכן יש לומר דרב יהודה
במאמרו זה בא להשיב עוד תשובה נוספת לקושית הגמרא הנ"ל דמדוע תתקבל קללתם של
הגולים על כהן גדול דהא היא קללת חינם ועל זה משיב רב יהודה אמר רב דשמא פעמים
שהשוגגה ברציחה נעשתה ע"י תלמיד חכם וקללת חכם אפילו על חינם היא באה.
יעו"ש.
ובאמת עיין נמי
בספר זבד טוב במסכת מכות) שם (שעמד להקשות כיו"ב על דברי הגמרא דמכות)
הנ"ל) שאמרה קללתם של הגולים קללת חינם היא דתימא דהלא אפשר שיהיה חכם בין
הגולים שקללתו חלה גם על חינם. וכתב לתרץ שכיון שבאה תקלת הריגה על ידו נקרא רשע
ונעדר הימנו הכח שתחול קללתו על חינם. יעו"ש וחזינן מדבריו דמה שכתב המאירי
בתירוץ איהו עביד כקושיא ויישב .וע"ע בהכי בדברי הרשב"א במסכת סוכה) נג
ע"ב ד"ה על היודע (שמתבאר מדבריו דקללת חינם של חכם אינה באה על חינם
לגמרי וכן מבאר נמי מדברי הרמב"ן והריטב"א במסכת מכות) שם (דדוקא דומיא
דמיירי התם בגמרא דקיללו דוד לאחיתופל שציערו צער רב אבל על חינם לגמרי לא.
יעו"ש .ועיין עוד בהכי גם בספר באר שבע במסכת סנהדרין) צ ע"ב ד"ה
קללת (וראה נמי בנתיבות עולם למהר"ל) נתיב התורה פרק יב (. יעו"ש
.עכ"פ חזינן לפי דברי המאירי הנ"ל דחכם מילתא אחריתי אית ביה כלפי שמיא
.וא"כ ברור הדבר שגם מהרש"א לא דיבר עד כאן שהתפילה תעשה רושם ותתקבל
בודאות גמורה ולא נחשב הדבר כנס כלל אלא דוקא בחכם .ובאמת הוא נמי שאמרו בגמרא
מסכת בבא בתרא) קטז ע"א (דרש רבי פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך
אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנאמר) משלי טז ("חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם
יכפרנה . יעו"ש .וכן הוא כיו"ב נמי במדרש ילקוט שמעוני) משלי רמז תתקנד
(דרש רבי פנחס בר חמא מי שיש לו צער או חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו
רחמים שנאמר חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. יעו"ש .דמשו"ה קאמר ילך
אצל חכם כיון שאצלו כשהוא צדיק וחסיד התפילה מתקבלת בודאות .וק"ל .ועיין עוד
נמי במאירי במסכת ב"ב) שם (שכתב בזה לעולם יהא לבו של אדם בטוח שהתפלה כשהיא
נעשית כתקנה מבטלת את הגזרה ומי שיש לו צער או חולה בתוך ביתו או אחד ממיני הצרות
ילך אצל חכם וילמוד הימנו דרכי התפלות ויבקש רחמים שנאמר חמת מלך וכו' ואיש חכם
יכפרנה. יעו"ש .וא"כ תפילתם של חכמים הוי מילתא אחריתי שהודאי אצלם
להשיג את חפצם בתפילתם הוא גמור ומנוי כבר מעיקרא .וע"ע היטב נמי בספר פתח
עינים לרבינו החיד"א במסכת גיטין) ו ע"א ד"ה שרטט (במה שכתב שהצדיק
פועל אפילו במחשבת הלב וכמ"ש תאות ליבו נתת לו ועיין שם במה שעמד לבאר את כל
הענין דהגמרא בגיטין שם דמר עוקבא שביקש מר"א שיצילו וכו'. יעו"ש[.
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi