וע"ע נמי בדברי הסמ"ע בשו"ע חו"מ (סו"ס מג) שכתב על מה שמצויין בדברי מרן (שם סעיף כט) 'עד כאן יום כ"א' וז"ל: עד כאן יום כ"א פשוט הוא דאין זה ענין למ"ש לפני זה, אלא שהמחבר חלק את הד' טורים מהשו"ע על ל' חלקים, וכוונתו היה שילמדו ויחזרו חלק א' בכל יום, באופן שבכל יום ילמד ויחזור והיה בקי בכל הד' טורים וכמ"ש בהקדמתו לשו"ע, וזהו שכתב כאן ע"כ יום כ"א, ובדפוס קדמון דויניצאה ראיתי שנדפסו בו המקומות כלות כל חלקי שלשים יום, ובכאן כלה החלק הכ"א וכו'. יעו"ש. ואכן חזינן לפי זה דאכן מרן ז"ל חילק השו"ע ללימוד של ל' ימי החודש, כדי שיוכל כל אחד לחזור על לימודו במשך כל שלושים יום, ולהנ"ל דחזינן שכל עיקרו של השו"ע הוא כדי שיהיה חזרה לאדם על מה שלמד בטור ובב"י ששם הוא עיקר הלימוד לדעת מקורו של כל דין וטעמו, אכן אייתי שפיר בהכי שלכן ספר השו"ע מחולק ללימוד של ל' יום כדי שיוכל כל אחד לחזור בו על תלמודו, ויהיה כעין ראשי פרקים על לימוד הטור וב"י, ותוך כדי הלימוד של השו"ע יזכר במה שלמד בבית יוסף את הדברים ביתר הרחבה. וק"ל. ומה שתיקן מרן ז"ל שיהיה חזרת הלימוד במשך שלושים יום, הוא כעין שמצינו בגמ' מסכת כתובות (עז ע"ב)  דאמרינן התם, רבי חנינא בר פפא שושביניה דמלאך המות הוה, כי הוה קא ניחא נפשיה, אמרו ליה למלאך המות זיל עביד ליה רעותיה. אזל לגביה ואיתחזי ליה, אמר ליה שבקי תלתין יום עד דנהדר תלמודאי, דאמרי אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, שבקיה. לבתר תלתין יומין אזל איתחזי ליה, א"ל אחוי לי דוכתאי וכו'. יעו"ש.וא"כ חזינן מהכי בדברי חז"ל דענין חזרת הלימוד הכללי הוא במשך ל' יום, ועל כן קבע מרן נמי את זמן חזרת הלימוד בשו"ע שיהיה חזרה על לימוד הטור ובית יוסף למשך ל' יום. דכאמור רצונו של מרן ז"ל היה שילמדו בתחילה את הטור עם הב"י כסדרו בעומק העיון ובמתון, לעמוד ולדקדק על כל דין ודין, ועל כל ענין וענין, שזהו עיקר הלימוד שיהיה לאדם דע"י שילמד את כל הטור והבית יוסף יהיה בקי בכל עיקרי התורה כולה, שהוא כולל כל ההלכות והסוגיות, ואח"כ יעשה על לימודו זה שהוא עיקר כל לימוד חייו של האדם, חזרה כל ל' יום ע"י שילמד השו"ע ויסיימו כל ל' יום, ובכך יזכור את כל אשר למד בבית יוסף. וזה ברור.

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi