וכבר ידוע אשר כתב מהרח"ו ז"ל בס' שער הגלגולים (הקדמה לח עמוד קנו) כי הדורות הללו המאוחרים כוחם יותר גדול מהקודמים, וז"ל: פעם אחת שאלתי למורי ז"ל, איך היה אומר לי שנפשי היתה כ"כ מעולה כנז"ל, והרי הקטן שבדורות הראשונים, היה צדיק וחסיד, שאין אני מגיע לעקבו. ואמר לי, דע לך, כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא. כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים, כי בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץ, מש"כ בדורות ראשונים. ואלו הייתי בדורות הראשונים, היו מעשי וחכמתי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים. וזשחז"ל על נח תמים היה בדורותיו, ואלו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק, ולכן שלא אצטער על זה כלל, כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים הראשונים מזמן תנאים ואמוראים. עכ"ד. יעו"ש. ועי' בדברינו בשו"ת עטרת פז חאבה"ע (בהקדמה עמוד טו) שכתבנו בס"ד על דברי מהרח"ו הללו, בזה"ל: הראת לדעת כי בדורות אלו כל מעשה ומעשה כקטון כגדול הנעשה לכבודו יתברך שמו חביב ונכבד הוא לפניו יתברך לאין ערוך ולאין קץ, כמעשה הגדול שבגדולים בזמנן של רבותינו הקדמונים זיע"א, כי לא המעשה עצמו הוא הקובע אלא מהות הרצון שבו, כי בכך הוא בונה בשמים עליותיו, וממילא כל כאשר יעשה האדם עכשיו חביב ונכבד הוא לפני השי"ת לאין קץ, כל שהוא עושה בכל כוחו אשר ביכולתו. והוא נמי מה שאמרו רבותינו ז"ל (אבות דר"נ ג ו) טוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח. יעו"ש. כי רצון שמים הוא שיעשה האדם את כל יכולתו ולא אכפת אם מעט הוא אם הרבה, וממילא נמי אנו בדורותינו אלה חובה קדושה עלינו חלחדש בתורתינו הקדושה כפי כוחותינו וכפי השגתינו וכו'. עכ"ד שם בס"ד. יעו"ש. ואמנם יש להוסיף ולומר בזה נמי לדידן, דכיון שעתה בעוה"ר הקלי' גובר וכו' ב"מ, ממילא כל מעשה קטן שעושה האדם חביב הוא לפני השי"ת וממילא נמי מקבל סיעתא דשמיא גדולה ע"ז, ועל כן רצון קטן אשר הוא נעשה בלב שלם של כל אדם שרוצה ללמוד בדור הזה, מזכים אותו מן השמים בסיעתא דשמיא גדולה ועצומה ועל כן יכול לזכות בדברים שלא זכו בהם אפילו בדורות הראשונים, ואכמ"ל בזה ויש לזה ראיות גדולות ועצומות, ועכ"פ הדברים הם דברי אמת, ולכן הרוצים ללמוד בלב שלם בדורות אלו זוכים להבנה מיוחדת ולסיעתא דשמיא עצומה כידוע. ועי' בדברי המלאך המגיד בספר מגיד מישרים (פרשת בשלח) שאמר למרן ז"ל, להן אזדהר למיהוי תדיר קאים קמאי בלי שום הפרדה כלל, ויזדכך גופך ואיברך דוגמת חנוך שנעשה בשרו לפידי אש וכידורי אש, ותזכה שיעשו נסים ונפלאות על ידיך כמו על ידי חכמי התלמוד ויתקדש שם שמים על ידך וידעו כי יש אלהים בישראל על ידיך, ואזכך לגמור כל חיבוריך ופסקיך נקיים מכל סיג וטעות ולהדפיסם ולפשטם בכל גבול ישראל. ובתר כן תתוקד על קדושת שמי ותסתלק כעמר נקי ותלך ותנוח לגורלך לקץ הימין. ע"ש. ומבואר מהכי דהמלאך המגיד מבטיח למרן שהוא יהרג על קדושת ה' יתברך. וע"ע בספר מגיד מישרים (פרשת וזאת הברכה) שעוד אמר לו המגיד, ואזכך לאתוקדא בארץ ישראל ברבים לקדשא שמי בפרהסיא ותיסק לעולתא לרעוא על מדבחי, ויסק רוחך כקטורת בוסמין קדמאי ואפרך יהא צבור ומונח על רצון מזבחי, ואזכך למגמר חיבורא דילך לאנהרא ביה עיני כל ישראל דהא כל עמין חכמי' נבונים ומשכילים ישאבון מחבורא דילך דאקריא בית יוסף ירויון מדשן ביתך. יפוצו מעינותיך חוצה חכמות בחוץ תרונה, ושמך יזכר בבתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל עת שיזכירוך בבית המדרש יעלה ריח אפרך כקטורת בוסמין. ופוק חזי מאי אדביקת ולמאי תזכה לקדשא שמי ברבים. כך שלמה בחירי זכה דאתקרי מלכו דאתמשח ממשח רבות עילאה וסלק לרעוא על מדבחי, וה"נ תסתלק את ותלך ותנוח וכו'. יעו"ש. וחזינן דהכ"נ מבטיחו המגיד שיהרג על קדושת ה', דומיא דרבי שלמה מלכו שאף הוא נהרג על קדושת השי"ת. והנה באחרית דבר לא מצינו דאכן מרן ז"ל נהרג על קדושת ה', ברם לפי הדברים האמורים לעיל אכן אייתי שפיר, דאכן בזמן הזה כיון שכח הקלי' גובר וכו' ב"מ, ממילא כל מעשה אשר אדם עושה נחשב הוא כענין קידוש ה' ממש כמוסר עצמו להריגה בכבשן האש, ועל כן אמנם דכן הוא הוה דמרן ז"ל כל ימיו רצה ושאף למסור נפשו כל קדושת ה' כנודע ועל כן הבטיחו המלאך המגיד שכן יהיה, ואולם בסוף דבר נוכח מרן ז"ל כי עצם העסק בחיבורו הגדול הזה של ספר הבית יוסף בשאר חיבוריו הנפלאים, עצם ענין זה נחשב כמוסר נפש על קדושת ה' יתברך, כיון שבכך צריך לכוף את עצמו מאוד מאוד, ועתה בדורות אלו זהו עיקר הנחת רוח לפני השי"ת שיעסקו בתורה ובמצוות מתוך מסירות נפש, והוא נחשב בכך כמוסר נפש בכבשן האש ממש. וק"ל. ועכ"פ כאמור ע"י המסירות נפש שהאדם עושה בזמן הזה יכול לזכות וזוכה להשגות ודברים גדולים שאף הקדמונים לא היו יכולים לזכות בו, כי בכך הרצון והמסירות הזו עושים בשמים את שאינו זוכה כזוכה. וע"ע נמי בדברי המגיד בספר מגיד מישרים (ספר ישעיה פרק מב) שכתב שם: ואם תרבה להדבק בי כאשר אמרתי, מכריזי עלך ברקיעא הזהרו בפלוני ובתורתו הוא האיש אשר מלך מ"ה חפץ ביקרו, כי עתה נתמעטו הדורשים את ה' והמתעורר לדרשו הוא נזכר לטובה ואתה שלום וגו'. עכ"ד. ע"ש. והוא אשר אמרנו בס"ד, דכיון שעתה יש קושי גדול מצד התגברות הקלי' ב"מ, כל מעשה טוב חשוב לפני השי"ת ומזכה את עושהו בדברים גדולים מאוד, ועל כן נמי הרוצים ללמוד בדור הזה בלב שלם יכולים לזכות לדברים עצומים אשר בדורות קודמים לא היו זוכים להם אלא רק בעמל רב, ועתה יכולים להשיגו בקל טפי. והדברים ברורים.

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi