חובה קדושה היא לציין הדברים להדיא, והרינו מגלים דעתינו בזה, שכל מטרתינו בענין הצעה זו והגשמת רעיון זה  בעה"י ויתעלה של לימוד הטור ובית יוסף במתכונת זו של הדף היומי, הכל הוא לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולעשות בו נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, וח"ו אין לנו שום צד ופניה להתהדר וכו' חלילה, ולא עלתה ח"ו על ליבינו כזאת מעולם. ומעיקרא רצונינו עז היה להשאר בעילום שם ובסתר וכו' בכל הפצת רעיון קדוש זה, כי העיקר הוא אשר ברצונינו שבעה"י רעיון זה יופץ ברבים להגדיל תורה ולהאדירה ויתגדל שם שמים ויתרבו הספסלים בבית המדרש. ואכן שטחנו בקשתינו זאת לפני גדולי ישראל מרנן ורבנן שליט"א, וביקשנו את רשותם לעשות כן. אולם רבותינו שליט"א הורונו שאין זה מן הנכון, ואף המליצו ע"ז ברמ'ז הרומ'ז מדברי חז"ל שאמרו  בירושלמי מס' שבת (ריש פרק ר"א דמילה) "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה", ואדרבה גזרו עלינו לעמוד מאחורי רעיון זה במלוא העוז ע"מ לקדמו והפיצו, כי בכך יהיה נחת רוח לפני השי"ת במלואו. וכאשר הורונו כן עשינו. ויהי רצון שאכן יהיה במפעל זה נחת רוח לפני השי"ת, ויתגדל ויתקדש שמו יתברך ע"י הוספת ריבוי התורה הקדושה בקרב בית ישראל, ויתקיים בנו החזון הנבואי (ישעיה יא ט) "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ואף גם זאת יתקיים בנו האי דסמיך ליה (מלאכי ג כג) "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" ויבשר לנו את בוא הגאולה השלימה, כי הא בהא תליא דע"י ריבוי לימוד התורה תבוא הגאולה וכעין שאמרו חז"ל במס' בבא בתרא (ח ע"א) רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן (הטיל מס על תלמידי חכמים), א"ל רב נחמן בר יצחק, עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי, אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידיך וכו', ואדנביאי דכתיב "גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם", אי תנו כולהו (דריש "יתנו" לשון תניא) עתה אקבצם וכו'. יעו"ש. וחזינן דע"י ריבוי הלימוד שיעסקו כולם בלימוד התורה הקדושה מיד יהיה קיבוץ הגאולה, והיה ה' למלך על כל הארץ, וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אכי"ר.

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi