The Books of HaRav HaGaon Pinhas Zbihi

והן אמת דכבר נחלקו הפוסקים משום עצם ענין זה דאמרינן שמרן ז"ל לא ראה את כל ספרי הראשונים, מאי הוי דינא בזמנינו אנו כיום אשר מתחדשים בו מציאת ספרי הראשונים ויוצאים לאור עולם האם אמרינן דאם מרן היה רואה את דבריהם היה חוזר בו או לא, ועי' בזה באורך בדברי מו"ר מרן מלכא שליט"א שכתב מזה בדוכתין סגיאין דלעולם אמרינן דאם מרן הוה שמיע ליה מדברי הראשונים שלא ראה אותם הוה הדר ביה, וחיזק דברים אלה מפי סופרים ומפי ספרים המאירים לארץ ולדרים, ולדוגמא עי' בדב"ק בשו"ת יביע אומר ח"ב (חאו"ח סי' ח אות יט), ועוד שם בח"ג (חאו"ח סי' טז אות ח), ובח"ה בפתיחת הספר ("דברי פתיחה"), ובח"ו (חאו"ח סי' כו אות ד), וח"ז (חיו"ד סי' כא אות ז), וח"ז (חאבה"ע סי' ח אות ו-יז), וח"ח (חאו"ח סי' כג אות ל-לג), וראה בזה עוד בדב"ק בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' ח), ועוד שם (ח"ו סי' ו וסי' ח). יעו"ש. ובעוד דוכתין סגיאין שכתב בזה. וראה גם בס' ברית יעקב (סימן מא עמוד שי והלאה) מש"כ בזה. יעו"ש. וראה היטב גם באגרות החזו"א ח"א (תורה סי' לב). יעו"ש היטב. ואכמ"ל. ברם בקושטא יש לציין כי מרן ז"ל היו לו ספרי ראשונים רבים מכת"י, שהם נדפסו אח"כ אחרי זמן רב, וכעין שכתב רבינו החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (סימן לא) וז"ל: האמנם ידוע דספרי המחברים כגון שבלי הלקט ותורת הבית וא"ח וכיוצא, היו למרן כ"י, ואח"כ נדפסו, ולא עט האסף פה בענינים אלו. יעו"ש. וע"ע נמי בדברי רבינו החיד"א בס' מחזיק ברכה חאו"ח (סי' רצא ס"ק ח) שכתב שם וז"ל: הם דברי שבלי הלקט שהביא מרן בבית יוסף סוף סימן זה והם בשבלי הלקט כת"י שבלת צ"ג יותר באורך מהנדפס וכו', וגם עין בעין יראו שמרן בית יוסף מה שמביא הוא מספרי כת"י שהיו לו, וכל זה להועיל ולהעיר אוזן תלמידי דבי רב, הגם שכל זה נודע ופשוט וכו'. יעו"ש. וע"ע בדברי רבינו החיד"א בברכי יוסף חאו"ח (סי' קנח סק"ג ד"ה אבל) שכתב שם , מרן אתו ספרן של צדיקים והמה בכתובים בכתב יד. ע"ש. ובס' מחזיק ברכה חיו"ד (סי' פז סק"ח סוד"ה הדרן) כתב וז"ל: זה מפורסם דאשתכחו באמתחיה דמרן ז"ל רוב ספרי הראשונים כתב יד כידוע. ע"ש. וכן כתב עוד בספרו שו"ת יוסף אומץ (סי' ב ד"ה והנה), וכן בספרו שם הגדולים (ערך רבי צדקיה וערך רש"י ד"ה איברא). ע"ש. וכאמור שאכן חלק מספרי הראשונים ראה מרן ז"ל שהיה לו אותם בכתיבת יד, וחלק לא, ולדוגמא עי' בדברי רבינו החיד"א דהוא הבקי הגדול בספרי דבי רב ויוס'ף הוא המסבי'ר, וציין בכמה מקומות על הספרים שראה מרן ואיזה מהם לא ראה, ולדוגמא עי' בדב"ק בס' ברכי יוסף חאו"ח (סימן תקפב סק"ד) שכתב שם, אלא דספר בה"ג נדפס שנת ש"ח וקרוב שלא הגיע לידי מרן, כי ב"י או"ח נדפס שנת ש"י. ע"ש. ובספרו עין זוכר (מערכת ר אות יא) כתב, דממ"ש מרן סי' תקפב באו"ח מוכח דלא היה בידו ספר הלכות גדולות, וקרוב לשמוע כי מרן השלים כל הבית יוסף מהדורא קמא בשנת ש"ב, ובה"ג נדפס שנת ש"ח, ומהדורא בתרא השלימה שנת שד"י, ועל הרוב כשהשלים מהדורא בתרא ליו"ד עדיין לא בא לידו ספר הלכות גדולות. ע"ש. וראה עוד בס' מחזיק ברכה חיו"ד (סימן מב סק"מ) שכתב, וראיתי להכנה"ג הגב"י אות טז שכתב וז"ל אין להעלות על הדעת שרבינו המחבר לא היה לו ספר בה"ג וכו', ולי ההדיוט קרוב הדבר שלא בא לידו, שס' בה"ג נדפס שנת ש"ח, ואני ראיתי ס' ב"י או"ח שנדפס בויניציא שנת ש"י, ולפי מ"ש מרן בשני' שנתעסק בחיבור הב"י ומהדורא תנינא מוכח דבשנת ש"ח כבר עשה על הרוב ב"י יו"ד ככלו מהדורא תנינא, וא"כ בה"ג דפוס ודאי לא בא לידו בזמן שכתב כל הב"י, ואף כשעשה מהדורא אחרת לב"י, ובה"ג בכתיבה נראה שלא בא לידו וכו'. ע"ש. ובספרו כסא רחמים (מס' סופרים בתוספת פ"א ה"ה) כתב, ומה שכתב [הגאון הרב מרכבת המשנה] דמשמיא אחזיאו ליה פירוש המשנה של הרמב"ם, ומרן בסוף ימיו ראה פירוש המשנה דפ"ב דסוטה ומשו"ה העתיק בשו"ע לשון הרמב"ם וכו', אשר היה אליו במחזה אשר חזה כבר נראה בעליל וכל אדם חזו הלא מראש מרן בבית יוסף [או"ח סי' לב וביו"ד סי' רעא] הביא פירוש הרמב"ם הלז במשנה דפ"ב דסוטה, ולא כמו שעלתה על דעתו דבסוף ימי מרן א"ב הוא ראה פירוש זה כשחיבר השו"ע, כי בתחלת חיבור הב"י בא"ח עין לו ראתה. ע"ש. וע"ע במחזיק ברכה חאו"ח (סימן תרצא סק"א) שכתב שם נמי, ולא כמ"ש הרב הנז' דבסוף ימיו ראה מרן פי' המשנה (להרמב"ם) דהרי בימי עלומיו בתחילת בית יוסף או"ח ראתה עינו דברי הר"מ בפירושו. ע"ש. ובספר ברכ"י או"ח (סימן רמח סק"ב) כתב, ובשגם ספר ראב"ן לא ראהו מרן מ"מ המנהיג ושבלי הלקט שמעתתייהו בפומיה. ע"ש. ובספר עין זוכר (מערכת א אות עט) כתב, ולכל הדברות ולכל האמירות מבין ריסי עיני הגהות מיימוניות ומרן ניכר דלא ראו ספר החסידים, הגם דלפי מה שכתבנו הוא ענין מחודש שמועה זו נאה אשר לא כתוב בספר מ"א אי הוו חזו ליה הוה מייתי ליה, לא יהא אלא לחידוש שכתב דאם סופר כתב הספר בהרהורי עבירה ע"ז נאמר אין קנ'ס דהוי רבות'א, ומיהו כעת לא אתיא זכירה אם מרן והגמי"י מזכירין ספר החסידים. ע"ש. וראה עוד בברכ"י חאבה"ע (סימן ז סק"ה) שכתב שם, מדברי הרא"ה בבדק הבית אין להקשות על מרן דאפשר דלא מטא לידיה וכמ"ש הכנה"ג ביו"ד סי' קלה. ע"ש. ועוד כתב בספרו מחזיק ברכה יו"ד (סימן כח ס"ק יג) בענין זה וז"ל: ואין כאן השגה דספר תורת הבית עם בדק הבית ומשמרת הבית כשנדפס ראשונה בויניציא היה כשלשים שנה אחר פטירת מרן ז"ל. ע"ש. וכאמור דחלק מהספרים אכן היה למרן ז"ל ממה שהיה לו בכתב יד, וכמו שכתב בזה נמי רבינו החיד"א, עי' לו כנ"ל בשו"ת חיים שאל ח"ב (סי' לא) שכתב שם, האמנם ידוע דספרי המחברים כגון שבלי הלקט ותורת הבית ואורחות חיים וכיוצא היו למרן כ"י, ואח"כ נדפסו ולא עט האסף פה בענינים אלו. ע"ש. וע"ע במש"כ בקלורית לעין (בסוף ספר עין זוכר ד"ה ואולם) וז"ל: ומשו"ה מייתי מרן דברי הר"ן בחידושי מציעא שהיו ביד מרן ז"ל כמו שהביאם בכללי הגמרא כמה זמני ומהם דף קד ע"א. ע"ש. וע"ע במחזיק ברכה חאו"ח (סי' רצא סק"ח) וז"ל: וגם עין בעין יראה שמרן ב"י מה שמביא הוא מספרי כ"י שהיו לו, וכל זה להועיל ולהעיר אזן תלמידי דבי רב הגם שכל זה נודע ופשוט. ע"ש. וע"ע בדברי רבינו החיד"א במה שעמד עוד בענין הספרים שלא ראה מרן ז"ל, עי' לו בשו"ת יוסף אומץ (סי' יד ד"ה הנה) שכתב שם, ומה שצירף בתמיהתו על מרן מדברי האגודה אין כאן תימא, דספר האגודה נדפס שנת של"א בסוף ימי מרן אחר שנדפס כל הבית יוסף כמה פעמים, ואם לעתים רחוקות מזכירו היינו ממה שמביאים בשמו מהר"י וייל וכיוצא. וספר בנימין זאב כבר נודע שבבית יוסף אינו מזכירו וטעמו ונימוקו עמו. ודרשות מהרי"ל גם כן כמדומה לי שאינו מזכירם בב"י שלא הגיעו לידו. ואף תשובות מהרי"ל אינו מזכירם בקבע, וזימנין דקאמר תשובה אשכנזית והוא תשובת מהרי"ל. ע"ש. וע"ע בברכ"י יו"ד (סימן שז סק"ב) שכתב שם, ולא ידעתי במה נסתפק [הכנה"ג] בכוונת מרן על איזה תשובה [אשכנזית] כיון, חדא דתשובות מהר"ם מריזבורק לא נתגלו, והתשובות הללו אשר זכר הרב כנה"ג הוא אשר חזה בהגהת מהר"ם טיקטין סוף יבמות וכמדומה לי ששום פעם דכותב מרן בשם תשובות אשכנזיות לא כיון על מהר"ם מריזבורק כי לא נתגלו תשובותיו, ובפרט בגלילותינו אפס איזה חידושים שכתב מהר"י וייל בשמו בתשובותיו וכו'. ובודאי דכונת מרן לתשובת מהרי"ל דשם הזכיר ס' הפרנס, וגם מרן על הרוב מיחס תשובות מהרי"ל לתשובה אשכנזית כנודע. וע"ע בברכ"י חחו"מ (סימן יב ס"ק יט) שכתב שם נמי, דידוע דלא נזכר מהר"י וייל בדברי מרן בב"י אלא מיעוטא דמיעוטא, דאף דנדפס שנת ש"ט נראה דלא נתפשט הרבה קודם הב"י דבמקומות מועטים הוזכר, וכ"כ בהקדמת דרכי משה או"ח שהוא מהפוסקים שלא הביאם הב"י. ע"ש. וע"ע בשיורי ברכה חיו"ד (סי' קעח סק"ז) שכתב שם, וכעת אינני זוכר אם נראה מהב"י שהי"ל ספר יראים כ"י כי הנדפס נדפס בשנת שכ"ו אחר שכבר נתפשט הב"י ונדפס כמה פעמים. ע"ש. וע"ע בברכ"י חאו"ח (סי' שיז סק"ב) שכתב נמי, דתשובות א"ז דאסרו דלא תיקשי מיניה למרן כי הוא לא ראה אותם ולא הגהת מהר"ם שכותב בשמם. ע"ש. וע"ע בדבריו בשו"ת יוסף אומץ (סי' מח ד"ה חוזרנו) שכתב, הנה כבר נודע דספר התשב"ץ שנדפס בקרומינה נדפס אחר שנדפס ב"י או"ח, ומרן היה לו תשב"ץ כ"י, ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דנוסחא מוטעית נזדמנה למרן ז"ל ומור"ם ז"ל בדרכי משה נגרר אחריו. ע"ש. וע"ע בדבריו בס' מחזיק ברכה חאו"ח (סי' שלו סק"ט) שכתב שם, ואין ספק אצלי שזו היתה דעת מרן ז"ל וידוע שהיה בידו חיבורי מהר"י קורקוס כמו שמביא דבריו בדוכתי טובא בכסף משנה, וגם בקונטרס תשובות מרן כ"י יש תשובת מהר"י קורקוס. גם אודיע למעיין דכמה זמני ראיתי דברי מרן בכ"מ מעטים והם בחיבורי מהר"י קורקוס הנדפס ושל כתיבת יד ארוכים וכו', ובכמה זמני משכחת דבכסף משנה קיצר מאד, דגם דאיכא דוכתי ארוכ"ה עלתה לו, הכל לפי מקומו ושעתו. ע"ש. ועכ"פ אע"ג שלא ראה מרן כמה מהספרים, אכן סייעוהו מן השמים לכוון לאמת, ועי' במחזיק ברכה חאו"ח (סי' שלו סק"ט) ובשבת ויו"ט אינו מתפלל תפלת נדבה וכו'. כ"כ הרמב"ם יש מן הגאונים מי שהורה שאסור וכו'. וכתב מרן בב"י דמשמע דלשאר גאונים מתפלל גם בשבת נדבה וכו' ע"ש, ודבר ה' בפיהו אמת כי כן הוא בתשובות הגאונים כ"י דמתפללין תפלת נדבה בשבת דלא שייך חלול שבת בתפלה. ע"ש.