למעלה
בענין סוד כוונת ענין למנצח בצורת המנורה ואגב דהבאנו כאן מדבריו דהרב מנורת זהב טהור הלא הוא רבינו הגאון מהרש"ל בענין סוד המנורה, הנה ראוי להביא המשך דבריו שכתב בספר שם כפי שהובא בהוצאת הספר הנ"ל, מפני שיש בדברים אלה דברים מופלאים ישמע חכם ויוסיף לקח, ואלו המשך הדברים בתוספת כמה הוספות של מילים ואותיות שנראה שיש להוסיף בהם כדי שיהיו מובנים במלואם, וז"ל מהרש"ל שהמשיך וכתב שם בזה עוד: והז' פסוקים מן המזמור הזה דע כי הז' פסוקים מן המזמור הזה רומזים לששה קצות העולם שהם מזרח מערב צפון דרום שמים וארץ, והקב"ה הוא אדון ומלך על כל, הוא רומז לקנה האמצעי שהוא גוף המנורה, וזה הפסוק רומז ליום השביעי שהוא שבת ומעלתו וקדושתו הוא על ו' ימי המעשה. והוא סוד עץ החיים אשר בתוך הגן ר"ל באמצע הגן, ומזה הקנה האמצעי היה בא שפע שמן לכל הנרות שעל קני המנורה, וזה הנר מקנה האמצעי היה מאיר ונותן אור גדול יותר מכל הנרות הששה שעל ו' קני המנורה. כמו כן רומז להקב"ה שממנו בא האור והברכות וההצלחות לכל העולם. וכמו כן ארץ ישראל הוא קנה האמצעי וירושלים הוא הנר מן הקנה האמצעי ובית המקדש הוא האור המתפשט ומתנוצץ, וירושלים של מעלה מכוון נגד ירושלים של מטה דכתיב "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו". ובירושלים של מעלה שער השמים ובית המקדש וכסא הכבוד. ומזה הקנה האמצעי שהוא ארץ ישראל ישפיעו ממנו הברכות והצלחות והתנועות לכל הארצות משש אקלימים שיש בעולם, ולפיכך אמר הנביא "וצבי הוא לכל הארצות" וממנו מוצצים ומתפרנסים כל הארצות שבעולם כמו שמוצץ הילד חלב אמו, כי ארץ ישראל היא האם ושורש ועמוד החזק באמצע העולם שעליה נשענין כל ז' האקלימים מן העולם וממנו מתפרנסים ומקבלים שפע הברכות והצלחות והתנועות לכל הארצות בצינורות. ובזה הענין תבין סוד קדושת יום השבת. והאותיות הראשונות מן ז' פסוקים הם אל"י ייא"י עולים בגי' ע"ב כנגד ע"ב שמות של הקב"ה היוצאים מן ויס"ע ויב"א וי"ט, ובזה המזמור כל האותיות של ע"ב שמות. ובפסוק ראשון "אלהים יחננו" תמצא ז' תיבות, והוא רמז לז' כוכבי לכת המנהיגים י"ב מזלות והעולם כלו ברצון השי"ת. וכמו כן רמז לז' ימי השבוע. והפסוק האחרון "יברכנו אלהים" כמו כן יש בו ז' תיבת שהוא רומז לז' שבועות של ספירה ולשנות השמיטה שהיא ז' שנים. וב' קנים בצד ימין שהם "לדעת בארץ" ו"יודוך עמים" יש בכל אחד ו' תיבות והם י"ב תיבות נגד י"ב מזלות טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, דלי, דגים. והב' פסוקים השמאלים יש בהם כמו כן י"ב תיבות נגד י"ב שבטים. סופי תיבות של ג' פסוקים מצד ימין הכ"ם גימ' אדנ"י שהוא מכה האויבים מן הקורא מזמור זה בכונה, וסופי תיבות של ג' פסוקים שבצד שמאל, צום גימ' קו"ל. והפסוק האמצעי מתחיל בי' ומסיים בה' והוא י"ה בזה השם נברא ב' העולמות שנאמר "כי ביה ה' צור עולמים" והם ג' שמות היוצאים באלו ז' קנים שהוא קו"ל י"ה אדנ"י, והם בגי' רי"ו נגד רי"ו אותיות שהם בע"ב שמות שבהם קרע משה רבינו את הים, והם יוצאים מן ויס"ע ויב"א וי"ט, וזה קו"ל י"ה אדנ"י, וזה הקול ששמעו בני ישראל מסיני והוא קול אלהים חיים, וכנגד זה הקול הזכיר דוד המלך ע"ה ז' קולות במזמור "הבו לה' בני אלים". ופסוק האמצעי שהא "ישמחו" והוא גוף המנורה הוא רומז ליום השבת שהוא שביעי, תמצא בו מ"ט אותיות כמספר כל התיבות שיש בז' פסוקים של המזמור, והוא רומז למ"ט שנים ושנת הנ' יובל. (והוסיף הרב המגיה: גם כנגד כלי המנורה שהם כ"ב גביעים ט' פרחים י"א כפתורים ז' נרות, וב' מלקחים וב' מחתות שהיו חוץ למנורה כנגד ד' תיבות שבפסוק ראשון שהוא "למנצח בנגינות מזמור שיר", וסך הכל ג"ן נגד ג"ן פרשיות שבתורה). והמ"ט אותיות שהם בקנה האמצעי שהוא "ישמחו" שהוא רומז ליום השבת הוא רומז לאלף השביעי שהוא שבת הגדול לחי עולמים. ובשמות של י"ב מזלות טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד יש בהם מ"ט אותיות, ובשמות של י"ב שבטים תמצא מ"ט אותיות, וכך תמצא בי"ב אבנים שעל החושן כמו שכתוב בפ' פקודי הם מ"ט אותיות כמנין אותיות של י"ב שבטים וכמספר אותיות של שמות י"ב מזלות. והקנה האמצעי יש בו י"א תיבות, הי' תיבות רומזים לי' גלגלים שבהם ז' כוכבי לכת שהם גלגלים, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, אלו הן ז' כוכבים המשרתים בז' ימי השבוע הקבועים כל אחד מהן מז' גלגלים, והגלגל הח' קבועים בו י"ב מזלות, וגלגל הט' הוא המקיף וסובב כל הגלגלים והים והיבשה וכל ברואיהם סגורים בתוכו, ובזה הגלגל קבועים כל הכוכבים הנראים בלילה, וסובב ומנהיג כל כוכבי שמים וגלגלים ממזרח למערב. והגלגל הי' הוא נקרא גלגל השכל ממנו מתפשט השכל לגלגלים ולכל הנבראים ועליו כסא הכבוד והשכינה ועל זה אמרה התורה העשירי יהיה קודש לי"י. וזהו סוד יום הכיפורים שהוא בעשור לחודש הז' והא יום קודש. וע"ז גלגל הי' רומזים עשרה מאמרות שבספר בראשית וי' דברות. ועל זה בזה הפסוק האמצעי שהוא שורש ועמוד לכל הקנים והוא ישמחו מתחיל בי' רומז לי' גלגלים האלו, ומסיים בה"א, הרי יו"ד ה"א הוא י"ה, וי"ה במלואו בגי' ידו"ד רומז שהקב"ה יושב על כסא רם נשא על אלו י' גלגלים, והם הכל י"א [דהכסא הוא הי"א] נגד י"א תיבות שיש בקנה האמצעי, וי' שבראש זה הפסוק וה' בסופו שמילואם ידו"ד רומז שהקב"ה השגחתו וממשלתו בעליונים בתחתונים, כמה שאמר הכתוב "וידעת היום והשבות אל לבבך כי יי הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". וימלא כבודו את כל הארץ. ועל זה הטעם [י'] למעלה וה' בסופו ועל זה אמר דוד המלך ע"ה י' פעמים הללויה במזמור "הללו אל בקדשו" וגו' עד בצלצלי תרועה כנגד י' גלגלים, ואח"כ סיים "כל הנשמה תהלל יה הללויה" כנגד י"א תיבות שהם בקנה האמצעי, והזכיר י"ה בזה הפסוק רומז להקב"ה שעל כסא הכבוד ומציץ וצופה ומביט עד סוף כל הדורות, ועל זה אמר "סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו", הב' של בי"ה שמו בגימ' שנים ר"ל השגחתו וממשלת בעליונים ובתחתונים, ומפרנס כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כינים כמ"ש דהע"ה "ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם", ושומע ומאזין כל התפלות והצעקות ברגע אחד צופה ומביט עד סוף כל הדורות והשגחתו וממשלתו בכל העולם מעלה ומטה, כמ"ש הנביא "אם יעלו לשמים משם אורידם ואם יחתרו בשאול משם ידי יקחם ואם יתחבאו בקרקע הים שם אצוה את הנחש ונשכם". ראה והבן בכח אלו השביעיות לכמה עניינים רומזים, כי בפסוק ראשון של התורה והיא "בראשית" יש בו ז' תיבות כנגד ז' כוכבי לכת וכנגד ז' ימי השבוע, ויש בו כ"ח אותיות שהם שבתאי צדק מאדים חמה נוגה ככב לבנה, (והוסיף הרב המגיה: ז' המינים יש גם כן כ"ח אותיות חט"ה שעור"ה גפ"ן תאנ"ה רמו"ן זי"ת שמ"ן דב"ש), ועל זה אמר בפסוק "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת", וכמו כן תמצא בפסוק ראשון של עשרת הדברות שהוא "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" ז' תיבות וכ"ח אותיות לאמור כי בזה הפסוק נמצא כ"ח אותיות, ובפסוק אחרון של תורה שהוא "ולכל היד החזקה" עד "כל ישראל" יש בו י"ב תיבות ומ"ט אותיות כנגד י"ב שבטים ומ"ט יובלות. וכמו כן רומזים ז' קני המנורה לז' חלקי עולם, וקראו לאלו החלקים ז' ארצות והו' חלקים האלה קראו אותו בל' הקודש נופות, כמו "יפה נוף משוש כל הארץ" שאמר על א"י ובלשון ערב קורין לאלה ז' נופות איקלימים, שהעולם נחלק לז' חלקים הנקראים איקלימים, הה' איקלימים שבהם ישוב והישוב הוא ממזרח למערב באורך העולם והוא מיושב מבני אדם ומבהמות וחיות, והב' איקלימים לצד דרום לצד צפון שהם ימין ושמאל הם חורבות ואין בהם ישוב באלו הב' קצוות, צד דרום מפני החום הגדול וצד צפון מפני הקרירות הגדול שבו, ואלו ב' קצוות רעות הם לכל חי, והאמצעי שהוא ממזרח למערב הוא טוב ומיושב, ובכל אחד ואחד מז' איקלימים שולט כוכב אחד מז' כוכבי לכת ואלו הן שמות מן ה' איקלימים המיושבים שהם ממזרח למערב א' ארץ ישמעאל ב' תוגרמא ויון ג' אשכנז ד' צרפת ה' ספרד תמצא בשמות אלו האיקלימים כמו כן כ"ח אותיות כמנין ז' שמות ז' כוכבי לכת, וכמספר ז' ימי השבוע שאם אח"ד שני"ם שלש"ה ארבע"ה חמש"ה שש"ה שבתו"ן תמצא בשמות ז' ימים אלו כ"ח אותיות וכמנין אותיות פסוק "בראשית". ראה היאך בחר הקב"ה בכל השביעיות בז' ימי השבוע בחר ביום השבת, בז' קנה המנורה בחר בקנה האמצעי שהוא רומז ליום השבת ולבית המקדש ולכסא הכבוד ולעץ החיים אשר בתוך הגן, בחדשי השנה בחר בחדש השביעי מתשרי עד ניסן שהוא ז' ובו פסח ובו נעשו נסים לישראל, ובפסח ז' ימים ביום הראשון מקרא קדוש וביום הז' מקרא קדש, וכן מחודש ניסן עד חדש תשרי ז' חדשים בחר בחודש השביעי שהוא תשרי, ובזה החדש שהוא ז' לניסן הוא יותר חשוב כי יש בו ז' מצות והם ז' דברים כגון ראש השנה צום כיפור סוכה לולב אתרוג הדס ערבה. גם בשנים בחר השי"ת בשנת הז' שנת השמטה שנאמר "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'" והוא שנת השמיטה לקרקעות ולעבדים ולשפחות, ועוד זה ההיקף לז' שמיטות שנאמר "וספרת לך ז' שבתות שנים ז' שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה" והוא מקרא קודש וחייבים לקדשו שנאמר "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה", וכן עבד עולם יצא לחרות ונקרא עולם, וכמו כן נמשך זה ההיקף לז' אלפים ובחר באלף השביעי יהיה שבת הגדול לעולם, וכן אמרו רבותינו ז"ל שיתא אלפי שנין הוי עלמא חד חרוב ר"ל חרוב שעשה הקב"ה בזמן ההוא כליה גדולה באומות חוץ מישראל ששומרים את יום השבת, שהוא רומז לקנה האמצעי שבתחלה י' ובסופה ה' והוא שם י"ה והשגחתו וממשלתו ברום ובתחת, וזה רומז שעל קנה האמצעי הוא ירושלים ובית המקדש ועץ החיים, לפיכך אמר "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" וירושלים של מטה מכוון נגד ירושלים של מעלה. וע"ז אמר דוד "ירושלים הבנויה" שבנאה י"ה שבנה אותה ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו, אותה ירושלים שהיא למטה שהיא בנויה בצורת ירושלים של מעלה ששתיהן מחוברות ומכוונות זה כנגד זה, על אלו שתי ירושלים שהן שנים של מטה ושל מעלה נקרא ירושלים של מטה בתוספות י', כמו עינים ידים רגלים ע"ש שתי ירושלים של מעלה ושל מטה, (והוסיף הרב המגיה: ולכן "ירושלים" חסר בכל המקרא חוץ מן הנקרא במסורה, כי הואיל וירושלים חרב וא"כ לא יש רק א' שלמעלה), והו' אלפים הם נגד ו' ימי הבריאה יום לאלף יום לאלף, והאלף הז' הוא נגד יום השבת שכולו יהיה שבת מנוחה לחי עולמים ולישראל, ובלע המות לנצח ויתבטל הגיהנם בזה האלף הז' שהוא השבת הגדול יתגלה האור הגדול הגנוז לצדיקים, כמ"ש דוד המלך ע"ה "מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם", וזה האור הצפון רומז לאור הנר שעל קנה האמצעי, וזה הנר יהיה מאיר אורה כפלי כפלים יותר מכל ו' הנרות כי הוא רומז לאור הגדול הצפון לצדיקים בזה האלף הז', שהוא כולו שבת ומנוחה ותענוג גדול לישראל ששומרים שבת. ובאותו הזמן יתבטל יצר הרע ואז יהיו כולם דומים למלאכי השרת, כי הקב"ה יעשה כליה בכל האומות שלא ישאיר שום אומה בעולם אלא ישראל לבד כמו שאמר הנביא "ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואותך לא אעשה כלה" וגו', ולא ישאיר שום אומה בעולם אלא ישראל כמו שהבטיחנו הקב"ה בתורתו הקדושה ע"י משה רבינו ע"ה ככתוב "מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם ויגרש מפניך אוייב ויאמר השמד", כי בסוף אלף הששי נשמדו ויאבדו כל הכותיים שהם שונאי ישראל ועם קדוש שומרי השבת ישארו ויצליחו הם לבדם בכל העולם, [כל הפיסקא הזאת נשמטה בדפוס שני מפאת גזירת הצנזור, אבל היא נמצאת בהוצאת הדפוס הראשון]. "וישכון ישראל בטח בדד" עין יעקב ר"ל עין יעקב כמו "ויכס את עין הארץ" מראה הארץ ר"ל כי באותו האלף השביעי לא יהיה מראה בשום אומה בעולם אלא עין יעקב ויהיו כל ישראל יודעים את השם למקטנם ועד גדולם "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". וזה האלף הז' כנגד גלגל שבתאי שהוא גלגל הז' וזה הכוכב משרת ביום השבת והוא הגלגל הגדול שבכל הז' הגלגלים. ואחר שישלים זה האלף הז' יתחיל אלף השמיני, שהוא כנגד גלגל הח' שבו קבועים י"ב מזלות ואז יתחיל להיות לנשמות תענוג גדול ופושטים צורות ולובשים צורת אחרות ויהיו רוחניים כמו מלאכי השרת לא ירעבו ולא יצמאו ולא חסרון כיס ולא צלמות ויהיו כולם שכליים נפרדים. וזה רומז "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" רצה לומר שימול נפש הבהמית המתאוה המותרות בזה האלף הח'. (והוסיף הרב המגיה: היינו שהגופות של הצדיקים יורכבו בגופות של חנוך ואליהו שנהפכו מבשר ללפידי אש). וכמו כן רמז "וביום השמיני עצרת" ועל זה אמר שלמה המלך עליו השלום "תן חלק לשבעה וגם לשמונה". ועל זה אמר הכתוב "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" יהיו מאירים ככוכבים לעולם, ועוד כי בגלגל הח' קבועים כל הכוכבים שהם נראים בלילה וי"ב המזלות, לפיכך דימה אותם בזה האלף הח' לכוכבים. ובאלף התשיעי שהוא כנגד גלגל הט', אז יהיו ישראל במילואו יותר ויותר במעלה ובאותו תענוג, ויעלו עוד ממדרגה למדרגה יותר גדולה שיהיו קרובים לגלגל העשירי שהוא גלגל השכל ועלי כסא הכבוד ושם השכינה, ואין שום מלאך יכול לדעת מקומו ואומרים "איה מקום כבודו להעריצו". וישראל יהיו חוזרים כמלאכי השרת ויעלו למדרגה יותר מהמלאכים, שיעלו עד לגלגל השכל לתחת כסא הכבוד אל אברהם יצחק ויעקב אבותינו משה ואהרן ודוד וכל הנביאים וכל הצדיקים שהיו מעולם. (והוסיף הרב המגיה: שעל זה האלף רמז הכתוב "כעת יאמר ליעקב לישראל מה פעל אל" ועיין בפירש"י שהמלאכים ישאלו כן, ומכאן ואילך עין לא ראתה וגומר). בא וראה לכמה רמזים וכמה סודות גדולים מן בורא העולמות מן העולם הבא ומן העולם הזה ועולם העליון רומז זה המזמור שכל אלו השביעיות שרמזתי לך תבין סוד השבועה ולמה נקרא שבועה, כי כל העושה שבועה הוא נשבע בכל אלו השבועות [כלומר השביעיות הנזכרות] וכל הנשבע לשקר הוא משקר באלו הז' דברים בהקב"ה ובז' קצות העולם ובכל השביעיות כלם שאמרנו. ועוד ראה שהפסוק "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" שהוא כתוב על הקנים יש בו ז' תיבות, ועל כל קנה וקנה מז' קני המנורה היה כתוב תיבה אחת, ועל קנה האמצעי שהוא שבת וארץ ישראל ועץ חיים כתוב עליו "חיים" בעבור שהוא ארץ החיים ומארץ החיים יושפעו כל הברכות והצלחות לכל ז' חלקי הארץ הנקראים איקלימים, ונקרא "ארץ החיים" בעבור שהוא באמצע העולם כמו עץ החיים שהוא באמצע הגן עדן, וכמו קיום הלב באמצע הגוף שממנו יתפשט ויבא רוח חיים לכל אברי הגוף. (והוסיף הרב המגיה: שהבינו זה הפסוק על המנורה כי המנורה לא היתה בבית המקדש להאיר כמשז"ל וכי לאורה הוא צריך, והיא רק כדי לקיים מצותיו יתברך לזכות לאור הגנוז לצדיקים עש"ה הזה "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור"). (והוסיף הרב המגיה: כי מ"ש הפסוקים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" תחת המנורה ופסוק "לישועתך קויתי ה'", כי סוד המנורה כוללת י"ב מזלות וי"ב שבטים הם כ"ד כנגד כ"ד אותיות שבבשכמל"ו, כנגד כ"ד צרופי אדנ"י ונגד י"ב צירופי אהי"ה וי"ב צירופי יהו"ה, שניהם עולים מ"ח כנגד מ"ח כריתות שנכרתו על התורה, ונגד מ"ח נביאים שנכללו שורשם במלכות שהיא סוד המנורה רומז עליה כאשר ידעת אם זכית והורגלת בשפת אמת, לכן אומרים יחוד דבשכמל"ו אחר מזמור הרומז למנורה. ופסוק לישועתך שאמר דן סוד ד"ן מאדני כדי ליחדם עם ה' סוד ת"ת, והוא בסוד קישור מדת לילה ביום. ועוד נראה שאמר "לישועתך קויתי ה'" קויתי ל' קו כמ"ש הזוהר בסוד יקוו המים, ר"ל המשכתי קוים סוד ג' קוי הנהגה חסד דין ורחמים הנכלל בשם יהו"ה, ועי"ז נמשיך לסוד הישועה שהיא בינה כדי לקשר הנהגה התחתונה בעליונה בסוד מ"ן ומ"ד והמ"י). זהו סוד המנורה, בעזרת השם יתברך נותן התורה, והא יתן לי ולכל ישראל עוז תעצומות לזכות לאורה של ביאת הגואל אשר לקויו ומיחליו שמורה. עכ"ד. יעו"ש. ודפח"ח. והן אמת דהנה עתה נדפ"מ ס' אגודת אזוב מתוך כת"י שלפני כשש מאות שנה לרבינו יצחק בן הרב שלמה האזובי דהוה מו"צ בדושא שבקושטנדינה, וראיתי בדבריו שם (עמוד ריד והלאה בדפי הספר בדפוס החדש) שעמד בכלל דבריו בענין סוד המנורה, והנה הרבה דברים שהובאו בדבריו שם הם כדברים המובאים בדברי מהרש"ל בס' מנורת זהב הנ"ל ובחלקם דבריהם שוים ממש ככתובים אות באות ומילה במילה, והוי כשני נביאים שנתנבאו בסגנון אחד, ושמא באמת ענין סוד המנורה הזה היה מסור בפי המקובלים אשר חקרוהו ויסודוהו לסוד זה של סוד המנורה ומסרו את הדברים מדור לדור, ורבינו יצחק האזובי שמע וקבעם בספרו, וכן רבינו מהרש"ל אע"ג דהוה אחריו מ"מ עדין לא ראה שהם כתובים וחקוקים בספר, כי כאמור ספר זה דאגודת אזוב היה בכת"י ונדפס רק עתה, ועל כן כתבם מהרש"ל ע"פ מה ששמע וקיבל בענין זה של סוד המנורה. ואכן באמת רבינו יצחק האזובי סיים שם (עמוד רכב) בסיום דבריו וכתב: הנה זו היא המנורה הטהורה, אשר בעבר הלז סדורה מאבותינו הקדושים מסורה פה אל פה קבלוה מפי הגבורה וכל סודותיה ברוח הקודש רמוזים ומכסא הכבוד נאחזים, מכוחה נבאו החוזים סודות נסתרים וגנוזים, ועל כן אני מצוך כאשר צויתי השמר לך ושמור נפשך זרז עצמך לשמרה בטהרה ובנקיון כפים וגוף נקי כספר תורה. עכ"ד. ע"ש. וחזינן דאכן רומז הוא בדבריו דהדברים דענין סוד המנורה עברו במסורת מדור לדור. וק"ל.  ויש להוסיף בזה עוד כי הנה ענין המנורה  מכוון נמי כנגד חמשה חומשי תורה וכמ"ש בס' מנורת זהב טהור שם ענין זה, שכתב, בראשית - ז' תיבות נגד שבעת נרות וכו' כמו שנאמר עץ חיים היא וגו'. ע"ש. וראה בדברי הרמ"א בספר תורת העולה (ח"א פ"ס) שכתב, שלכן מקובל שהמנורה היתה מצויירת במגן דוד, להיות כי זכות התורה היו עומדים לדוד במלחמותיו ולכן היתה המנורה למגן ולמחסה עליו. ע"ש. וע"ע בענין זה של המנורה בס' שבט מוסר (פרק כ אות מו) שכתב לבאר שם דענין המנורה מכוון ורומז אל גוף האדם, שתי אוזנים, שתי זרועות, שתי ארכובות, והם כנגד ששה קנים הבולטים מגוף המנורה שלשה מכל צד, והגוף עצמו קנה האמצעי, והדעת שבראש מאיר לכל. עכ"ד. ע"ש. וע"ע בזה נמי להשל"ה הקדוש בספרו שני לוחות הברית (תורה שבכתב פר' בעלותך) מש"כ עוד באורך בענין זה דהמנורה הוי כדוגמת גוף האדם. ע"ש. והנה עוד מוזכר ענין חשיבותו של אמירת מזמור זה דלמנצח בנגינות בדברי הגרי"ח בס' לשון חכמים (ח"ב סי' ז) שנכון להקפיד לאומרו בעשרת ימי תשובה שכתב שם, קבלה מן הראשונים קמאי דקמאי מזמור אלהים יחננו ויברכנו קריאתו בצורת המנורה מסוגלים להצלחה, על כן טוב ונכון לאומרו בכונת הלב בכל יום מעשרת ימי תשובה בצורת המנורה ואח"כ יאמר בקשה זו וכו'. יעו"ש. ועל כן נכון וראוי הוא להקפיד באמירתו של מזמור זה בצורת המנורה בכל עת, ובפרט בעיתות האלה הנזכרים ,דחזינן דיסודתם של ענינים אלה בהררי קודש, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים ומכוונים לעשות רצונו כרצונו למען שמו באהבה. ועוד מובא משמיה דהרוקח (הנ"ל) בכת"י בענין סגולתו של מזמור זה דלמנצח בצורת המנורה, לצייר למנצח זה בצורת המנורה בבית הכנסת בארון הקודש ויגין בעד גזירה רעה ח"ו לקהל. וכיו"ב כתב גם בספר הזכירה בשם הזוה"ק דסגולה להנצל כל העיר מכל צרה לצייר המנורה בארון הקודש ולקרות בו בכל יום, כשנוטלין ס"ת מביהכ"נ זה לאחר וקל וחומר להתפלל, זהו סגולות ספר תורה. עכ"ד. וכאמור מכולי האי ילפינן שפיר בגודל מעלת זה המזמור המופלא דלמנצח בנגינות בצורת המנורה. והשי"ת ברוב רחמיו הרבים יהיה בעזרינו תמיד אכי"ר.
למטה

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi