למעלה
ח
ומעתה למאי דחזינן שדברי
הש"ך מיושבים, נתנה ראש ונשובה לנידון דידן, דלכאורה מה שהאוטובוס מתחיל את
פעולתו בשבת לא חשיב כתע"ד, שהרי אפילו אם אדם זה אשר הוא שומר שבת לא היה
עומד בתחנה זו, האוטובוס בלאו הכי יתחיל את פעולתו, עבור מחללה"ש הממתינים
בתחנות הראשונות שהוא מגיע אליהן כשעדין השבת לא יצאה. וממילא ליכא הכא אלא רק
איסורא דרבנן של מסייע יד עו"ע. אולם מאחר והנהג הווי בגדר מומר לחלל שבת
בפרהסיא, לפי המתבאר מהש"ך ה ליכא
בכה"ג אף איסורא דרבנן.
אמנם לא אכחד ואמת יהגה חיכי,
דמאי דאמרינן שהיות והאוטובוס בלאו הכי יתחיל את פעולתו בשבת עבור אלו המחללים שבת
בעוה"ר, ומחכים בתחנה המרכזית, ובתחנות הראשונות מבעוד יום, דמשום הכי לא
חשיב כתע"ד. לכאורה דבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים. דהנה המשנה למלך
(בפ"ד. מהל' מלוה ולוה, ה"ב) הביא את דברי הרב פני משה שכתב (בח"ב,
סי' קה), לבאר בדברי הרמב"ם שכתב שם דהלוה בריבית עובר בב' לאוין, לא תשיך,
ולפני עיור לא תיתן מכשול וכו'. דהיכא דהלוה חזי, שהמלוה הוה מוזיף הני דמים
גופיהו בריבית לאיניש אחרינא, ליכא משום לפני עיור. משום דחשיב כלא קאי
בתע"ד, שהרי בלאו הכי היה המלוה עומד לתת דמים אלו בריבית. אולם המשנה למלך
שם, דחה את הפני משה מב' טעמים. חדא דהרי עד כאן לא החשיבה הגמ' בע"ז (ו,
ע"ב) לא קאי בתע"ד, אלא דוקא היכא דיכול הנזיר לקחת מעצמו את הכוס של
היין, בלי שאף אחד יושיט לו, אבל לעולם היכא דהנזיר אינו יכול להגיע כלל ליין אלא
א"כ יושיטו לו, ובא אחד והושיט לו, ובא אחר והקדימו להושיט לנזיר, בודאי דאין
לומר, שהיות והראשון בלאו הכי הושיט את היין לנזיר, אין השני עובר בלפ"ע.
דסו"ס מכיון דהנזיר מצד עצמו לא יכל להגיע ליין חשיב כתע"ד, ובזה
שהראשון הושיט לו את היין, אין זה פוטר את השני, והכא נמי בנידון הריבית מה
שהראשון רצה ללוות כסף זה בריבית, אין זה פוטר את זה שהקדימו ולקח את הכסף בריבית,
ועוד יש להקשות, דמה שרצה הראשון לקחת כסף זה בריבית, מדוע יפטור את זה שהקדימו,
דמאן יימר לן שבסופו של דבר אותו אחד היה לוה כסף זה בריבית, אולי יחזור בו,
וא"כ נמצא שהוא אשר הכשיל את המלוה. עכת"ד. ע"ש.
וממילא עתה ה"ה בנידון דידן,
דאה"נ לדעת הפנ"מ לא חשיב הכא כתע"ד. מכיון דהאוטובוס בלאו הכי
מתחיל את פעולתו בשבת, לצורך אותם מחלל"ש הממתינים מבעוד יום בתחנה המרכזית
ובתחנות הראשונות. והווי כהתם בענין הריבית דהיות וכבר רצה המלוה לתת כסף זה
בריבית לא חשיב כתע"ד, והשני שהקדים ולקח לא עובר בלפ"ע. אבל לפי
המשנל"מ דפליג עליה יש מקום להתבונן. דאה"נ לפי חילוקו השני י"ל
דלא חשיב הכא כתע"ד, שהרי כתב שם דחשיב כתע"ד דילמא אותו אחד שרצה ללוות
בריבית בהתחלה יחזור בו. אולם בנידון דידן, היות ואותם מחלל"ש הממתינים
בתחנות הראשונות, גם הם מומרים ופורקי עול בעוה"ר ולא יחזרו בהם. אודויי מודי
המשנל"מ לפי חילוקו זה דלא הווי כתע"ד. [וכיוצ"ב מצאתי בשו"ת
יחוה דעת (ח"ג, סי' סז, הערה א) שהביא שם את דברי החתן סופר (בשער המקנה וקנין,
דף קעו, ע"ב) שביאר את טעמו הב' של המשנל"מ, דהיינו טעמא דחשיב
כתע"ד שמא הראשון לא היה לוה וכו' משום דמוקמינן לישראל בחזקת כשרות, שלא
יעבור על לפני עיור. ומשום הכי אין הלוה השני יכול להפקיע עצמו מאיסור לפ"ע,
בטענה שבלאו הכי יש ישראל אחר שרוצה ללוות ממנו, דמוקמינן לאותו ישראל בחזקת כשרות
שיחזור בו ולא יעבור בלפ"ע. ע"ש. ומזה למד הראש"ל שם, שאם יש חנות
אשר מוכרת בגדי פריצות ומוחזקת בכך, אם יפתח ישראל אחר במקום זה עוד חנות כזו,
אינו עובר בלפ"ע, דלא חשיב תע"ד. אף לדעת המשנל"מ לחילוקו הב'
מכיון דבלאו הכי יש שם חנות כזו המוחזקת כבר למכור בגדים כאלו. ע"ש]. אולם
לפי חילוקו הראשון של המשנל"מ שכתב, דדוקא היכא שיכול לעבור על האיסור בלי
שום עזרה מאחר, חשיב כלא קאי בתע"ד. אבל מה שאדם אחר היה מכשילו, אין זה
מחשיב כלא קאי בתע"ד. יש לומר לכאורה דה"ה בנידון דידן, דמה שמחל"ש
אלו עומדים בתחנות הראשונות, אין זה פוטר את אותם העולים לאוטובוס זה לאהר צאת
השבת, שיחשב עבורם כלא קאי בתע"ד, מכיון דסו"ס חייב אחד לעבור
בלפ"ע, וכמו שביאר המשנל"מ. (ועי' בשו"ת יהודה יעלה למהר"י
אסאד (בחיו"ד, סי' קעז) שכתב, דאם ישראלים אחרים מוכרים דבר איסור, ליכא
בכה"ג איסור דלפ"ע אם יעמוד זה וימכור כמותם, מכיון דיכול הקונה ממנו
לקבל מאחרים. ע"ש. ותימא דלא זכר שר להזכיר בדבריו, שענין זה תלוי בפלוגתא
דהפנ"מ והמשל"מ. ושו"ר שכן העיר עליו בס' שערים המצוינים בהלכה על
הקשו"ע (ח"ב, בקונטרס אחרון, עמ' רסו), ע"ש).
אמנם מצינו דאיכא פוסקים העומדים
בשיטתו של הרב פני משה, ופסקו כסברתו. דכ"כ הכנסת הגדולה בחיו"ד (סי'
קנט, בהגהות הטור - אות יג) מדנפשיה, דאם ימצא המלוה מישהו אחר להלוות לו כסף זה
בריבית לא עובר הלוה בלפ"ע, משום דלא חשיב בכה"ג כתע"ד. ובחלק
חו"מ (סי' לר, בהגהות הטור - אות לו) כתב כדברים אלו בשם המהר"א ששון
בחי' בכתיבת יד. ע"ש. וכן הביא רבינו החיד"א ביעיר אוזן (מער' ל, אות
יג) בשם הרב זרע אברהם (ביו"ד, סי' א) שפסק שם כהפני משה. ע"ש. וראה גם
בכתב סופר (חיו"ד, סי' פג) שהעלה דהעיקר הוא כהפנ"מ. וכ"כ
בשו"ת מחנה חיים ח"ב (חאור"ח, סי' יח). ע"ש. וראה עוד בביאור
הגרי"פ פערלא על הרס"ג (בח"ב, דף קז, ע"ג והלאה) שג"כ
עמד לדחות את דברי המשנל"מ וראיותיו, וכתב דהעיקר הוא כהפנ"מ. והביא שם
דגם מהרדב"ז בתשובותיו (בח"ב, בלשונות הרמב"ם, סי' רטו) מתבאר
דס"ל כהפנ"מ. ע"ש. וראה גם בשו"ת טוב טעם ודעת למהרש"ק מהדו"ג
(ח"ב, סי' לא), ובשו"ת חלקת יעקב (ח"א, סי' כג), ע"ש. ויש
פוסקים שעל אף שפסקו כהמשנל"מ צידדו כטעמו השני עי' בחתן סופר (בשער המקנה
וקנין דף קעו, ע"ב), ובספר פי שנים בחיו"ד (סי' קס, דף עז, ע"ב),
ובספר פרשת הכסף (פ"ט מהל' עכו"ם. דף פט, ע"ד), ובדרכי תשובה (סי'
קנא, סקט"ו). ע"ש. וכבר הזכרנו דלפי טעמו השני של המשנל"מ, אף
לדידיה יש להקל בנידון דידן, וק"ל.
איברא דאפשר לומר שאף לדעת
הפוסקים דנקטו כהמשנל"מ, גם לטעמו הראשון, שכן היא דעת רבינו החיד"א
בברכי יוסף בחחו"מ (סי' ט, ס"ק ג), ובספרו יעיר אוזן (מער' ל, אות יג)
כתב שכן הוא דעת רבים ועצומים לפסוק כהמשנל"מ, והעיקר כמותם. ע"ש. וכן
דעת מהר"י טייב בערך השולחן חחו"מ (סי' לד, סקי"ב), והגאון בעל
הפרמ"ג בספרו גינת ורדים (בכללים - כלל מג), וכ"כ בס' לב שומע (מער' ל,
אות מג) דהעיקר הוא כהמשנל"מ, וראה בדבריו שם שכתב דמדברי התוספות,
הרמב"ן, הרשב"א, המרדכי, והריא"ז נראה שג"כ דעתם כסברתו של
המשנל"מ, ע"ש. וכ"כ המנחת חינוך (מצוה רלב, אות ג), וכ"פ הרב
קורבן אליצור (דף קמב, ע"א), והחכמת אדם (בכלל קל, סי' ב), ובשו"ת אמרי
יושר ח"ב (סי' קטו), דהעיקר הוא כהמשנל"מ. ע"ש. וע"ע
בשו"ת תורת חסד מלובלין חאור"ח (סי' ה, אות ז) שהביא שם את מחלוקת
הפנ"מ והמשנל"מ, ונראה קצת מתורף דבריו שדעתו ג"כ נוטה לפסוק כהמשל"מ. ע"ש. וראה
בקהילות יעקב להגר"י קניבסקי (בליקוטים, ח"ב, סי' ז), והזכיר דבריו
ג"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג, סי' עט, אות ב), שכתב שם דרוב הפוסקים
ס"ל כהמשנה למלך ודבריו ברורים מאוד. ע"ש. וכעין זה כתב ג"כ
בשו"ת לב אברהם וויענפלד (ח"א, סי' עג) דדעת רוב הפוסקים כדעת
המשנל"מ, והסכים כן להלכה. ע"ש. וראה גם בשד"ח (בכללים מער' ו, כלל
כו, אות ט). ע"ש. עכ"פ בנידון דידן יש לומר, דלא יעברו אלו העולים
באוטובוס במוצא"ש בלאו דלפ"ע.
דאפשר לומר שעד כאן לא אמר
המשנל"מ דאיכא בכה"ג משום לפ"ע, אלא כגוונא דמיירי התם בענין
הריבית, שהאחד רצה ללוות בריבית, ובא השני והקדימו ללוות כסף זה, והיינו משום
דסו"ס במציאות הוא אשר בסופו של דבר לוה כסף זה, והוא אשר הכשיל בפועל את
הלוה בהלואה זו, לכן רצונו של הלוה הראשון לא יפטור אותו. משא"כ בנידון דידן
הרי האוטובוס שיוצא מהתחנה המרכזית, ולוקח את אותם מחללי שבת, יצא בעיקר עבורם,
ובדרך אגב לוקח את אותם הנוסעים בשאר התחנות אשר מגיע אליהם בצאת השבת, וממילא היות
ועיקר מטרתו היתה עבורם, והם כבר הכשילוהו שיתחיל את פעולתו, אין ענין של
לפ"ע לאלו העומדים בשאר התחנות, מכיון דהראשונים כבר הכשילוהו בפועל.
ואחר זמן אינה ה' לידי,
ובס"ד שבתי וראיתי בדברי רבינו החיד"א שכל דבריו קילורין לעין בברכי
יוסף חחו"מ (סי' ט, סק"ג) ומצאתי שם ממש כעין דברים אלו, שכתב שם
בד"ה א"נ אפשר וכו', דאפשר לבאר שעד כאן לא אמר המשנל"מ דאיכא משום
לפ"ע, אלא דוקא היכא שיש ישראל אחר הרוצה להכשילו דעדין חשיב כתע"ד,
והיינו משום דהאחר רק רוצה להכשילו, ורצון זה לא מעלה ולא מוריד. אבל באופן
שהכשילוהו ישראלים אחרים ונעשה כבר האיסור, ובא זה ומוסיף להכשילו אף לדעת
המשנל"מ לא חשיב כתע"ד ולא עובר בלפ"ע. והביא לזה ראיה מדברי
הריטב"א (בב"מ ה:) הנז"ל בדברינו, שכתב שם, דכל היכא דאית ליה
לרועה בהמות אחרות ובלאו דידן מצי עביד איסורא, ובא זה ומוסיף לו עוד בהמות, לא
עובר בלפ"ע. הרי מוכח דהיכא דכבר הוא מוכשל ועומד, ובא זה ומוסיף ליכא ביה
משום לפ"ע, משום דלא חשיב כתעב"ד. ע"ש. ודפח"ח. והכא נמי
י"ל היות והאוטובוס מתחיל את פעולתו עבור מחללה"ש בתחנה המרכזית ובתחנות
הראשונות, לא חשיב כתע"ד והעולים אח"כ בצאת השבת לא עוברים בלפ"ע.
[ושו"ר בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג, סי' מח,
אות ד) שדן התם ג"כ בנידון דידן, וכתב, אלא דעדין יש לדון בזה במיוחד
בנידוננו, בהיות ותחילת יציאתו של הנהג בשבת הוא לא בשביל המחכים לו לנסוע מכאן
במוצא"ש. אלא בשביל אלה הרשעים כמותו שבאים באותו מקום לנסוע איתו בשבת,
באופן שלאלה הבאים כאן לנסוע איתו במוצא"ש, אין להם חלק בחילול שבת שעשה עבור
הנוסעים שנסע עבורם בשבת, ולא שייך להחיל עליהם לא לאו דלפ"ע, ולא הך דמסייע
ידי ע"ע. ע"ש. הרי דנקט בפשיטות דלא שייך הכא כלל משום לפ"ע מכיון
דעיקר נסיעתו הוא בשביל מחללה"ש. ולדברינו הנ"ל מתבאר עוד יותר דהיות
והתחיל את פעולתו כבר עבור אותם מחללה"ש, ממילא לא חשיב כלל כתע"ד].
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi